פתח דבר חלק א' – יסודות המשפט הבינלאומי
1 )       כללי
2 )       הסטוריה ושינויי העתים
3 )       ההתפתחות החדישה והשפעותיה כיום חלק ב' – האמנה הבין לאומית
1 )       חוקים כתובים ונורמות
2 )       אמנות ב"ל                                   א.        דיני אמנות                                    ב.        תהליך כריתתן של אמנות                                    ג.         הסתייגויות מכתב האמנה                                    ד.        הנוהג הישראלי חלק ג' – אמנת רומא לכינון ביה"ד הפלילי הבינלאומי
1 ) הסטוריה
2 ) אופיו, סמכויותיו ומטרותיו של בית הדין א.      כללי ב.       סמכויות ביה"ד
3 ) חוקת ביה"ד הב"ל הפלילי – סקירה נושאית                                   א.        כללי                                    ב.        סע' 6 – רצח עם                                    ג.         סע' 7 – פשעים נגד האנושות                                    ד.        סע' 8 – פשעי מלחמה
4 ) עמדת מדינות העולם בנוגע לאמנה חלק ד' – עמדת ארה"ב בנוגע לאמנת רומא
1 )       כללי
2 )       חוקים והסכמים להגנת אזרחי ארה"ב מפני ביה"ד הב"ל
3 )       הבעייתיות בחוקה מנקודת ראות אמריקנית א.      סמכות השיפוט וסמכויות התובע ב.       מועצת הבטחון של האו"ם ג.        הגדרותיהן של העבירות ד.       חנינה וזכויות הנאשם
4 )       ביקורת על החלטת ארה"ב חלק ה' – עמדת ישראל בנוגע לאמנת רומא
1 )       ישראל והחוק הב"ל
2 )       ניתוח עמדת ישראל לאמנת רומא a.       הסיבות המרכזיות להתנגדות ולקבלת החוקה b.       סמכויות השיפוט של ביה"ד הב"ל כלפי ישראל c.       הבעייתיות מנקודת ראות ישראל – פרשנות משפטית
3 )       יתרונות וביקורת על עמדת ישראל חלק ו' – דבר המחבר ביבליוגרפיה נספחים     נספח א' – אמנות עליהן חתמה ישראל                   נספח ב' –  חוק ההגנה על אנשי השירות האמריקאים                   נספח ג' –   הצהרה שהועברה לתקשורת ע"י שגריר האו"ם בארה"ב פתח דבר ביה"ד הבינלאומי הפלילי מהווה שינוי משמעותי בתולדות המשפט הבינלאומי. הן סמכותו של ביה"ד לדון יחידים ולהטיל עליהם אחריות אישית,  והן היותו מוסד בינלאומי קבוע, מייחדים בית דין זה משאר בתי הדין שהוקמו לפניו לאורך ההיסטוריה. ביה"ד מוסמך לדון ארבעה סוגי עבירות – רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ותוקפנות. במסגרת סמכויותיו של ביה"ד, יש ביכולתו לדון אזרחי מדינות שאינן חתומות על האמנה, ולתובע יש גם סמכות ליזום חקירות לגבי מדינות אלו. סמכויות יוצאות דופן אלו של ביה"ד הנן מקור מרכזי להתנגדות המופנית כלפיו מצד סין, ארה"ב וישראל. חשוב להבין כי הרעיון להקמת ביה"ד הב"ל צמח על חורבות מלה"ע השניה והשואה האירופית. גם העבירות "פשעים נגד האנושות" ו"רצח והשמדת עם" הוטבעו לאור הזוועות שעבר העם היהודי בשואה. למרות עובדות אלו מדינת ישראל החליטה שלא להצטרף לביה"ד הב"ל כחברה. התנגדותה זו של ישראל למוסד האמור כביכול לשמור על הצדק האוניברסלי הנה הסיבה המרכזית שהניעה אותי בבחירת נושא הסמינר. ברור היה לי כי החלטה שכזו המתקבלת ע"י מדינת ישראל, לאור ניסיונו ההיסטורי של העם היהודי, יכולה להיחשב כ"תמוהה" וכמנוגדת לערכי המוסר הישראליים, ולכן החלטתי לנסות ולהבין את המניעים העומדים מאחורי התנגדות זו, ולנתח לעומק ולגורמים את עמדת ישראל בפרט ואת מהותו של ביה"ד הב"ל בכלל. בכדי לעשות זאת נבונה, בחרתי לדון ראשית בתהליכים הקשורים להקמתו של ביה"ד הב"ל, כפי שבאו לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה.  בכדי שאוכל לדון בהמשך בעמדתה של ישראל ושל מדינות אחרות לאמנת רומא, הרחבתי את הרקע כך שידון גם באמנה הבינלאומית, בדיני האמנות ובתהליך כריתתן. לאחר תיאור מעמיק של חוקת ביה"ד הב"ל, הרקע
להקמתו, מעמדו וסמכויותיו, בחרתי לתאר את עמדות מדינות העולם לחוקתו, בהרחבה לגבי ארה"ב. מצאתי הרחבה זו כאפקטיבית, מאחר והיא אפשרה לי לדון בעמדת ישראל שלא בחלל ריק, כי אם ביחס למדינות אחרות בעולם. לבסוף, ערכתי ניתוח מעמיק וארוך של המרכיבים שהובילו לעמדתה של ישראל לגבי ביה"ד הב"ל,  החל מסקירה היסטורית הנוגעת לישראל ולחוק הב"ל, דרך ניתוח משפטי של כל אחד מן הסעיפים הבעייתיים, וכלה ביתרונות העמדה וביקורת עליה. מאחר ואין תרגום רשמי של חוקת רומא לעברית, תרגום מרבית סעיפי החוקה כפי שהם מופיעים בסמינר הנם תרגום עצמאי שלי, ויתכן כי ימצאו כלוקים בחסר מבחינת המינוח המשפטי.