מחברת בחינה שנתית במשפט ציבורי                   פירמידת הנורמות                                               פירמידת המוסדות      נורמה בסיסית  "יש לציית למועצת העם"                                  " ה ר י ב ו ן "     נורמה משפטית עליונה   "הכרזת העצמאות"                                 מוסד משפטי עליון- מועצת העם  פסקי דין   בתי המשפט                                                                                                                                                              חוקי יסוד                                                   אסיפה מכוננת                                              חוקים                                                                                                                       תקנות                                                        הרשות המחוקקת                                                                                                                                                                             צווים שלטוניים                                               הרשות המבצעת                                      נורמות פרטיות (חוזים…)                                                                                                האוכלוסיה בנדור –חושב שחוק המעבר מיותר שכן
1 .
הכנסת הנה תאגיד ואין לחוקק חוק שיסמיך את הבאה אחריה על אותם סמכויות.
2.
הכנסת שואבת את סמכויותיה מהכרזת העצמאות (סמכות נגררת) ואין בסמכותה להעביר את בסמכותה לגוף אחר לכאורה.
חשין- דעת מיעוט בפס"ד מזרחי, הסמכות המכוננת אינה עבירה אינה ניתנת לירושה, ניתנה רק לחברי האסיפה המכוננת ורק להם הזכות לכונן חוקה.
מהם השיקולים לראיית חוקי היסוד כחוקה?
חוקה- קיומה של נורמה משפטית עליונה, הנה דבר נורמלי בעולם, במיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.
דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, במדינה דמוקרטית יתכנו עקרונות או תכנים אידאולוגיים מסויימים, אשר יהיו בחשיבותם עליונים על פני הכרעה רובנית רגילה של העם, ואותם אין לשנות כלל או בקלות.
מדוע הכנסת הראשונה לא כוננה חוקה:
עליה- רוב העם היהודי עדיין בתפוצות ויש לחכות שכולם יעלו ולכונן חוקה.
תורה- מהווה חוקה עליונה לעם היהודי ואין לקבל חוקה נוספת.
ביטחון- אנו נמצאים במצב מלחמה, אין לקבל חוקה שתעגן זכויות יסוד שיכבלו את ידינו.
·         בעייתיות בסמכות הכנסת לכונן חוקה:
החדרת עניינים סקטוריאלים לחוקה.
החדרת נושאים שנויים במחלוקת לחוקה, ושינויים מתמידים בחוקה אם שינוי בשלטון הרוב.
בנדור- הכנסת לא יכולה לכונן כל דבר בחוקה סמכותה לכונן חוקה היא סמכות נגזרת מהכרזת העצמאות ולכן הכרזת העצמאות קובעת אילו תכנים יהיו בחוקה:
החוקה צריכה לעסוק בעיניינים חוקתית- הסדרת מבנה השלטון ומהותו.
מדינת ישראל כמדינה יהודית.
מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
-עליונות חוקי היסוד- הלכת מזרחי- אין לשנות או לתקן חוק יסוד אלא בחוקי יסוד.
1)      שריון פורמלי: דרישה לרוב מיוחס, דרישה להצהרה כתובה בחוק שהוא משנה או קיים למרות חוק היסוד. (סעיף 4' לחוק יסוד הכנסת, פסקת ההתגברות).
חוק יסוד- טבעי שישוריין שריון פורמלי הן בפני חוקים רגילים והן מפני שינויים ע"י חוקי יסוד.
חוק רגיל- צריך עיון אך בית המשפט (מזרחי) אינו מרוצה מחוק רגיל משוריין וייתכן שיקבע שאין זה חוקי שהרוב של היום משריין מפני הרוב של מחר.(חוק ההגנה על נכסי הציבור, התשמ"ד- 1984).
2)      שיריון מהותי- קביעה של תכנים הקיימים בחוק היסוד, שעליהם להתקיים בכדי שהחוק יתקבל או ידחה. (פסקת ההגבלה).
בנדור- כל חוקי היסוד הם משוריינים מהותית אוטומטית מעצמם היותם ברמה נורמיטיבית גבוהה.
ברק-  חוקי היסוד אינם משוריינים מהותית אוטומטית.