הרעלה – איסור ואישור   מבוא
הרעלה (veiling) – כלומר, לבישת כיסוי ראש ושמלה ארוכה ללא צורה המגיעה עד הקרסוליים – מתייחסת לחזרה פוליטית לדתיות וצורת חיים אסלאמית ולאו דווקא הצורה הטריביאלית שלה במסורת האסלאמית. הרעלה היא הסמל הבולט ביותר והנשים הן הפעילות החדשות ביותר של האסלאמיזם בן זמננו. שום סמל אחר מלבד הרעלה לא משחזר בעצמה כזו את ה"אחריות" (ח' בצירה, ר' בחיריק) של האסלאם והשוני שלו מהמערב. הרעלה בת זמננו של נשים מסלמיות מדגישה את אי היכולת לחדור בעד הגבולות בין הציביליזציה המסלמית וזו המערבית. לילה אבו לוח'וד פותחת את ספרה Remaking Women  (1998) כך: "בטורקיה, זמרת מפורסמת שהיתה מפורסמת בפוזות מגרות ובשמלות עם מחשופי ענק מבטאה לאחרונה את שאיפתה להיות אישה מסלמית טובה. באירן הרפובליקה האסלאמית הפכה את הצ'דור, שנשים פמניסטיות לבשו מרצון בתקופת השח בהפגנות נגד השח, לצורה כפויה  של תלבושת.
במצרים, אינטלקטואלים מתקדמים מרגישים מאויימים ע"י חזרה בתשובה המונית של כוכבות קולנוע "הנולדות מחדש" שאימצו את הרעלה (veil) וע'י אורחות בראיונות טלביזיה שהמראיינות מגדירות את תולדות חייהן כ"מסע מהסרת הרעלה ללבישתה מחדש      …(My Journey from Unveiling to Veiling)פמיניסטיות רעולות במצרים, כמו דומות להן בארצות אחרות, עסוקות בפרשנות חדשה  של החוק האסלאמי והקוראן; יש המוצאות טעם לפגם במה שהן חושבות כחלוקה מערבית בין הציבורי והפרטי, בטענתן שאותם עקרונות דמוקרטיים הצריכים להיות נר לרגלי ההנהגה בספירה הפוליטית יש לישם בתוך המשפחה…