מבוא
בפברואר 1969, קנט תומפסון ודניס ריצ'י, חוקרים צעירים ממעבדות "Bell", מפתחים לראשונה את מערכת ההפעלה האוניברסלית "יוניקס", האמא הרוחנית שאפשרה מאוחר יותר את הקמת האינטרנט. בינואר 1992 מקימה CREN את ה- World Wide Web ובשנת 1993 מספר מחשבי המחוברים לאינטרנט חוצה את השני מיליון. בתחילת שנת 2000  מתחברים בכל יום כמאה אלף מחשבים חדשים לרשת האינטרנט והצפי הוא שעד סוף השנה הבאה  מספר המחשבים שיהיו מחוברים לרשת יהיה גדול ממספר תושבי הארץ (גולדמן וגטניו, 1999).
האינטרנט כיום מתואר כסביבת ידע המתרחבת באופן תמידי ובזמן קצר ומאפשרת נגישות רבה תוך נוחיות שימוש. הוא נחשב למכשיר המגדיל את יכולתו של האדם לשלוט בסביבה ומשחרר אותו ממגבלות והשפעות באיתור, רכישה, צבירה, העברה ושימור של מידע. מעבר להיותו ביטוי של שיכלול טכנולוגי, מצוי האינטרנט באינטראקציה מתמדת עם מבנים חברתיים , פוליטיים וכלכליים המשנה דפוסי חשיבה והתנהגות ותפיסות של זמן ומרחב ומשפיעה על תהליכים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והחינוך (שנער, 2001).
בעבודה זו ננסה לבחון מהי אותה למידה מרחוק, האם שיעור מתוקשב נפוץ בארץ ובעולם כולו כיצד משפיעה רשת האינטרנט על דפוסי ההוראה והלמידה ותרמה ליצירתן של סביבות חינוכיות חדשות ומהן המגמות בתחום ה – E- Learning. אין ספק כי שילוב מסיבי של טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה הביא לשינוי בסביבת הלמידה ובהתנהגויות הלומדים.
ננסה לבחון את השינוי בתפיסת הלמידה אצל ציבור הסטודנטים.
כפי שנסביר בהמשך, למידה מרחוק הנה למידה המנותקת ממגבלות זמן ומקום. הסטודנטים לומדים בביתם (או בכל מקום אחר) ומארגנים בעצמם את פעילויות הלמידה עפ"י שיקוליהם האישיים.
למרות ההבטחה הגדולה אשר טומן בחובו תחום הלמידה מרחוק ננסה לבחון מהם  יתרונותיו וחסרונותיו מנקודת מבטם של הלומדים ומהם הגורמים המשפיעים על אפקטיביות תהליך הלמידה. האם היא מתאימה לכל אחד ואחת או שמא דרושות תכונות ייחודיות על מנת להצליח בלמידה מסוג זה.