עבודה – בקווים לקביעת מדניות  ומינהל החינוך בישראל מבוא חינוך הוא דבר מורכב מאד הוא עניין מרכזי בתרבות ובחברה.
החינוך עצמו ולדבר מה זה מדיניות, מה זה התנהלות. ההכוונה היא דבר מורכב, הרבה גורמים משתתפים זה מול זה. יש היצע, ביקוש, סוכני משנה הם אלה שמובלים את מערכת קביעת המדיניות בחינוך.
בית הספר במודעות הציבורית הפך להיות מוסד חינוכי בלעדי.
באמצעות החקיקה מלמדים דרך בית הספר איך צריך לחיות בעולם העבודה. מסגרת תחילת הלימודים זה הרגל למשמעת שרוכשים ומכינה לצייתנות, למשמעת, לקראת החיים והעבודה. בית הספר הפך להיות מקום כמעט בלעדי וחופשי ללמידה. הרעיון להפיץ את הלימודים חינם, קשור למנהל החינוך. תפקידה של המדינה לתת את השירות ולקחת על עצמה את מימון החינוך והאחריות לחינוך. המדינה לקחה על עצמה את החינוך היא הלאימה את תפקיד החינוך והעבירה אותו מהמשפחה למוסד ובכך היא הלאימה גם את הזמן של המשפחה והילד, בכך שהכניסה את הילדים לתוך מסגרת של זמן לימוד ולקחה את מקום החינוך מהבית לבית הספר.
מערכת החינוך מתאימה את עצמה לביקוש של שוק העבודה. יש דמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה, שוק העבודה דורש את הקריטריון הזה, "שוק העבודה" מעריך את ההשכלה הגבוהה. דמוקרטיזציה פירושה: המון מגיע ללמוד והדרישות יורדות. בחינוך מתעסקים בכוח אדם לעתיד. במדינה מודרנית יש תכנון של כלכלה ומערכת חינוכית מתאימה את עצמה לביקוש בכלכלה.
מערכת החינוך היא גוף שכולל את הדברים הקשורים בחינוך בתוכם החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.
מערכת החינוך הישראלית היתה מגויסת לחולל את המהפכה הציונית. זיקה ישירה בין שוק העבודה ומערכת החינוך. בית הספר מפנה את ההורים לעבודה, יש לזה משמעות כלכלית. באמצעות בתי הספר שומרים על הרכוש הציבורי. סוגרים במקום סגור את כל מי שיכול לפגוע, מונעים בלאי והריסת רכוש ציבורי.
התקציב הגדול ביותר במדינה נורמאלית הוא לחינוך, בישראל החינוך במקום השני. תקציב מראה בצורה מעשית מה החשיבות של הנושא (כלכלית). התפקיד התרבותי של החינוך במסגרת המדינה וההערכות הגלובלית שבמסגרתו יוצרים לכידות והעברת מסרים של נכסי צאן ברזל. יש את הסיפור הרשמי של מי שרוצה לכוון את ההיסטוריה, הסוגיה של תרבות הקאנונים בחברה בה יש קיטוב וריב תרבותי גדול, נמצאת במרכז הדיון הציבורי, זה מתחיל ורץ מהכשרת מורים עד גן הילדים. איזו תרבות תהייה, האם תהייה רב תרבותיות. שוויון ההזדמנויות מעוגן בחוק אבל במסלול מובחן. כל הסקרים והמבחנים שעושים זה כלי מיון המשמש לניידות חברתית או לאי ניידות. באמצעות מערכת החינוך ואופן ההסללה המדינה בונה את הריבוד החברתי. במעבר שבין חברה מסורתית לחברה מודרנית, שכבות האוכלוסייה עוברות תהליך והופכות להיות חזקות יותר ומתקדמות.
ההכוונה במערכת החינוך היא דבר מורכב מאד. כמה גורמים משתתפים באופן קביעת המדיניות. שרים קוראים את ההיצעים של הצרכים והביקושים, אילולי השפיעו השרים על קביעת מדיניות, הדברים לא היו מתרחשים.
מערכת קביעת מדיניות, היא איסוף ומכלול של כיוונים לקביעת מדיניות. אי אפשר לקבוע מדיניות בצורה אובייקטיבית מבלי להתייחס לשטח. בשלב התפתחותה של החברה הישראלית יש דילמות בלתי פתירות בטווח הנראה לעין המפצלות אותה לקבוצות. אנחנו חיים עם קונפליקטים ונותנים להם מיסוד, הקונפליקט הופך להיות חלק מהזהות הישראלית. מרחב החינוך בישראל הוא מלחמת התרבות ולפעמים היא מחריפה יותר ויותר. יש כמה סידורים שננקטו על מנת שהקונפליקטים בציבור הישראלי יוכלו לחיות זה לצד זה. למרות ההסכמות ואי ההסכמות אין ספק שיש הסכמות בחברה הישראלית. חלק מההסכמות מוזנות על ידי הסכסוך הפלשתינאי – ישראלי, כאשר מאויימים מבחוץ, אין זמן לדבר על איכות חיים.   עיבוד מושגי יסוד  על-פי חמישה מאמרים. קראתי את המאמרים המומלצים, בחרתי להתרכז במבנה ובביורוקרטיה ובקביעת מדיניות וקבלת החלטות.
אסקור את ארגון מערכות החינוך כארגון ביורוקראטי, גישת המערכות הפתוחות, גישת קביעת מדיניות, תכנון  והערכה, מנהיגות ומינהל האופייניים למערכות חינוך..
דניאל כץ ורוברט קאהן משתמשים במאמרם בתורת המערכות הפתוחות של ברטלאנפי לניתוח ארגונים חברתיים. לדעתם אין להסתמך על ההגדרות של המערכות הסגורות, הלקוחות מעולם הפיסיקה ואינן הולמות ארגונים חברתיים, והם מציעים להיעזר במושגי המערכות הפתוחות, כלומר מערכות המקיימות יחסי גומלין עם סביבתן כמו המערכות הביולוגיות והחברתיות. המחברים מפרטים מאפיינים משותפים למערכות פתוחות  העשויים לשמש גם לניתוח ארגונים חברתיים.
רחל אלבוים – דרור עוסקת במאמרה באסכולות שהתפתחו בתורת המינהל קודם לפיתוחה של גישת המערכות. רחל אלבויים דרור עומדת על המאפיינים הארגוניים של מערכת החינוך כולל ההיררכיה השטוחה המאפיינת אותה.
ה"תלות הרופפת" בין יחידותיה, המבנה הארגוני הפשטני של תת יחידות קטנות וסימטריות ברמת המיקרו של החינוך בבית הספר. יחזקאל דרור טוען כי כל החלטה נוכח אי וודאות הינה הימור וכאשר אי הוודאות מרחיקת לכת, ההחלטה היא הימור – עמום. שיפור קביעת מדיניות מצריך תחכום – הימורים. ליקויים רבים בתהליכי ההחלטה מוסברים בחולשות המאפיינות את התנהגות בני האדם, קבוצות וארגונים אל מול אי הוודאות.
 רחל אלבויים דרור דנה במספר מאפיינים של קביעת מדיניות החינוך.