סיכום    במושג "כבוד המשפחה" מתכנסים כל הכוחות המגבילים את חירותה של האשה, שומרים על נחיתותה הכלכלית והחברתית ומנסים להנציח את זכויות היתר של הגברים באמצעים אידיאולוגיים ובאמצעי כפייה המגיעים עד רצח. זה נעשה באמצעות הצדקת המסורת דרך חינוך, באמצעות חיפוי הממסד הדתי על המסורת, הגנה של אנשי דת על אותם חלקי מסורת אשר אף עומדים בסתירה לדת, כמו התייחסות מפלה וסלחנית לגברים שהפרו את הקוד המוסרי.
   הרוצחים למען כבוד המשפחה הם שאריה של האשה ולא הבעל וקרובי משפחתו. ה"כבוד" שנפגע הוא של קרוביה ולא של בעלה ולכן "חובת הטיהור" הוא חובתם.
רצח נשים על רקע כבוד המשפחה מבוצע בקור רוח, באופן מתוכנן ומחושב, בשותפות של מספר בני משפחה ואפילו נשים. רציחות אלה מוסוות במטרה לחמוק מעונש המתחייב מהפעלת החוק ובו בזמן לדווח לסביבה על "השבת הכבוד". רצח נשים זול יותר, רציחות גברים נואפים עלולות להוות פצע פתוח ומקיז דם ברקמת השבט ולכן הוחלף רצח הגבר הזר ברצח האשה על ידי קרוביה. בסיפרות ובדיווחים מהשטח רואים כי התופעה קיימת גם בקרב העדה הנוצרית, מוסלמית ודרוזית.