תקציר להלן תקציר העבודה:
מבוא:
הצגת מבנה העבודה, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, השערת המחקר ובעיות במהימנות המחקר.
זהות מזרחית: הזהות המזרחית מתפתחת בשנות החמישים, כתוצאה מהמפגש הבין- תרבותי שהתרחש בארץ, בין האוכלוסייה הותיקה, לאוכלוסיית העולים. והיא תוצר של מדיניות "כור-ההיתוך" הנחשלת.
הפנתרים השחורים: חבורת נוער שפעלה בשנות השבעים מתוך מגמה להביא לשינוי חברתי ולהביא לשינוי מצבם של המזרחים. עיקר פעילותה הייתה במסגרת הפגנות קולניות וראוותניות.
הקשת הדמוקרטית המזרחית: ארגון של אינטלקטואלים מזרחיים, הפועלים למען העלאת הבעיה המזרחית לתודעה הציבורית ולטיפול בבעיות דיכוי של כל המיעוטים בישראל.
מחקר השדה: במסגרתו ראיינתי חברים בשני הארגונים לעיל. ובאמצעותו איששתי את השערת המחקר שלי.
דיון:
נמצאו הבדלים בין שתי התפיסות, ההבדלים הם בשיטת המאבק, ביסודות עליהם מבוססת הזהות המזרחית: בקרב הפנתרים השחורים- יסודות אתניים משותפים ונחיתות מעמדית, בקרב אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית: הכרה בדיכוי הממסד האשכנזי, הכרה ביסודות האתניים המשותפים ובפעילות חברתית למען מיעוטים אחרים כמאפיינים את הזהות המזרחית.
סיכום:
נמצאו קווי דמיון בין הסקירה הספרותית לבין ממצאי מחקר השדה. השערת המחקר אוששה.
וסיכום בנימה אישית.  מבוא
בשנות החמישים התרחש בארץ מפגש תרבויות בין יוצאי ארצות אסיה ואפריקה (יוצאי ארצות ערב) לבין יוצאי אירופה ואמריקה. המפגש יוצר קטגוריזציה בין שתי קבוצות בעלות יסודות אתניים תרבותיים שונים. קטגוריזציה זו מטביעה את המושג "מזרחיות". שכן, לפני מפגש התרבויות בארץ לא היה גורם מיוחד משותף בין יוצאי עיראק (אסיה), מרוקו, תוניס (אפריקה) וכדומה. ה"מזרחיות" הוטמעה עם השנים והפכה לחלק מההגדרה העצמית של קבוצה מובנית הנקראת "מזרחיים".
מושג זה הוא בעל קונוטציות בעייתיות. מיהו אדם הגדל בישראל כ"מזרחי"? כיצד מתעצבת זהותו בשל שייכותו לקטגוריה זו? ועל מה היא בעצם  מבוססת?
תחילה אציג סקירה כללית על מהי זהות מזרחית מתוך מקורות העוסקים במזרחיות ובמאפייניה.
אדון במרכיבי הזהות המזרחית ובדרך עיצובה, כפי שאלו באים לידי ביטוי במקורות המידע. בהמשך אתמקד בשני ארגונים:  ה"פנתרים השחורים" ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית". ארגונים אלו פעלו או פועלים להעלאת המודעות הציבורית לבעיית הזהות המזרחית, במאפייניהם ובדרכי פעולתם. לאחר מכן אצא למחקר השדה בו אראיין חברים מכל אחד מהארגונים המדוברים, ואבחן את התפתחות הזהות המזרחית שלהם, ואת הזהות המזרחית כפי שהיא נתפסת בעיניהם. לבסוף אנסה לקשור את המסקנות העולות מהראיונות, לחלק התיאורטי בעבודה. השערתי היא כי קיימים הבדלים בין שתי התפיסות המדוברות. השערה זו מבוססת על הידיעה כי במהלך השנים חלו התפתחויות בתנאי המציאות המשתנים. ובהתאם חלו גם שינויים בתפיסת הזהות המזרחית.
אסייג את מהימנות המחקר ואומר, נושא הזהות המזרחית הוא נושא חדש מפני שראשית התפתחותו היא בשנות החמישים, וראשית המחקרים אודותיו הם משנות השבעים, לכן המידע בנושא זה מועט.  כמו כן, חלק מהמושגים בהם דנה העבודה הם מושגים מופשטים, כגון; זהות, מזרחיות ועוד. מושגים אלו ניתנים לפרשנות ואין בעניינם קבעה חד משמעית. לכן יש לקחת את השימוש בהם בעירבון מוגבל. מחקר השדה איננו מייצג את כל החברים בשני הארגונים, למרות שנמצאו נקודות התייחסות דומות בין המרואיינים. יש לזכור שבכל אחד מהארגונים חברים שותפים נוספים בעלי דעות ועמדות שונות ומגוונות, והגדרת המזרחיות היא נושא שהם עוסקים בו עד היום.
לסיכום, מטרת עבודתי היא להבין מהי זהות מזרחית, לבדוק כיצד היא נתפסת בקרב נציגים משני הארגונים. ולהסיק האם קיימים הבדלים בין שתי התפיסות.