תקציר         הולדת ילד ראשון נתפסת כמשבר ושינוי במערך המשפחתי, לצד ההתרגשות, השמחה, הצפייה נמצאים גם רגשות על לחץ, חרדה ובלבול. שינוי זה נתפס כנורמאלי וצפוי להתרחש אצל כל זוג (מזור, 1998 ; שפירא, 2003) . יחד עם זאת, רוב הספרות מקדישה מקום מרכזי לשינויים החלים אצל האישה בתהליך זה. בעבודה זו אנסה לבדוק את השינוי החל אצל הגבר ולהביא את נקודת מבטו בהקשר של הורות ראשונה.      המעבר להורות אצל גברים מתחילה עוד בתקופת ההריון, דרך הלידה ובתקופת הינקות הראשונה אפשר למצוא שיא במעורבות הגברית. בעשורים האחרונים חל שינוי תיאורי מרחיק לכת בתפיסת תפקיד הגבר במשפחה בכלל ובהורות בפרט. הזנחה בולטת בעבר לנוכח החשיבות המרובה שראו אנשי התיאוריה בדמות האם ובמערכת היחסים אם- ילד (חיות- לבנטל, 1988). בעבר ייחסו את לגבר תפקיד של מפרנס, היום מעורבותו בהתפתחות הנפשית הבריאה של הילד ידועה: האב מהווה מודל לחיקוי, צמיחה, שותף במשחקים פעילים וממש כדמות התקשרות. כמו כך, נמצא גם כי "האב המודרני" שותף מלא בטיפול יומיומי הכולל תפקידים של האכלה, רחצה, ושינה.  (שפירא, 2003 ;  Knoester & Eqqebeen ,2006;Pohlman,
2 005 ;Coltrane,
1 996).
     בתחילת העבודה תוצג סקירת ספרות רלוונטית, יוצג המרואיין ותמצית חוויתו מההורות הראשונה, יוצג השלב ההתפתחותי השינוי בפנטזיה לעומת מציאות על רקע ההקשרים אב- אם, אב- בן ו"אני". תוצג תקופת ההריון כתקופת הסתגלות. יובאו השינויים ההתנהגותיים, רגשיים, פיזיולוגיים כפי שמוצגים אצל המרואיין ובספרות. יובאו ההשפעה של השינוי על המרואיין מזוויות המשפחה, הקהילה, וקבוצת השווים. אראה את הכוחות והקשיים שמביא המרואיין, והגורמים הפורמליים והבלתי פורמליים השותפים לתהליך. לבסוף יוצג הקשר בין שינוי זה לתפקידו של העובד הסוציאלי כפי שנמצא בספרות.