אחריות מיניסטריאלית בישראל תאריך: יוני 2016
תוכן עניינים:
מבוא ..3
סקירת ספרות -6
יישום .8
סיכום 24
מקורות –…26
תקציר:
המנדט הבריטי בישראל השאיר חותם משמעותי על התרבות הפוליטית ועל מבנה הרשויות השלטוניות. הוא, השפיע רבות על הצביון הדמוקרטי של התארגנות היישוב ומוסדותיו הפוליטיים , שכן מנהיגי היישוב ראו בשיטה הבריטית הדמוקרטית מודל פוליטי ראוי לחיקוי. (חנה א., 2001) המסורת הפוליטית בישראל משלבת כמה היבטים והשתנתה במהלך השנים, מאז קום המדינה ועד ימנו, העליות מן המדינות השונות ומנהיגיה השפיעו על צביונה הפוליטי והתרבותי השלטון הדמוקרטי מושתת על העיקרון הממשלתי של הפרדת הרשויות, תיאוריה אשר פותחה על ידי מונטסקייה ומהותה היא איזון ופיקוח בין הרשויות השונות. המופעלות על פי איזונים ובלמים. הרשויות מפקחות זו על זו ומאזנות זו את זו. במטרה למנוע שחיתות ותלות פוליטית (אהרון, ב. ,2004) שלושת הרשויות הינן: הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות השופטת (בתי המשפט), והרשות המבצעת, שרי הממשלה ומשרדיהן. (הס.
א. לדיון במסגרת סדנא למשפט ציבורי) הרשות המבצעת הינה ממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. (שץ י. איראלי, ש, 1987).  בראשה עומד ראש הממשלה מטעם סמכותו הוא ממנה את שרי הממשלה. עליהם מוטלת האחריות על המשרד שעליו הם ממונים כמו כן ההתנהלות בתוכו, ויחסי הציבור על הצלחותיו וכישלונותיו. אחריות של שר היא דואלית הן כלפי מה שנעשה במשרדו, בידיעתו או שלא (אחריות אישית).
והן כלפי הכנסת (אחריות כללית). (קימרלינג, ב. 1995. עמ. 54) ראש הממשלה יכול למנות שר וגם לפטרו.
המהות שעומדת מאחורי חלוקה של שלטון לשלוש רשויות היא ניסיון ליצור תחרות בונה והיקרות בונה. היכולת לקיים ביקורת היא אחת ההיבטים החשובים לתפקודו של השלטון הדמוקרטי התקין והמשגשג. האחריות המיניסטריאלית של שרי הממשלה היא בפועל אחריות מקצועית ואתית על ביצועים, פוליטיקה פנימית ויושרה בתפקיד. שר הממונה על משרדו הוא לא רק נושא אחריות על  התנהגותו בתפקיד אלא – על האחריות הכוללת הנעשית במשרדו. שר בממשלה נתון לביקורת על ידי ציבור הרחב ועל ידי כנסת, ועליו מוטלת חובה באחריות זו. מילה מיניסטר היא נגזרת ממילה (שר) באנגלית כמו כן מקור המוסג הוא באנגליה של מאה ה18. האחריות המיניסטריאלית הינה בעלת תפקיד חשוב ומכריע בתפקוד התקין של הרשות המבצעת. נורמות והגדרות תקינות משמעות התנהלות תקינה ופרודוקטיבית, בהיעדר נורמות אלו גורמת לשחיתויות ומנהל בלתי תקין.
חשיבות האחריות המיניסטריאלית בישראל להעניק נורמות תקינות לפעילות הסמכות המבצעת.
ישראל, מדינה צעירה מהקמתה, עברה מלחמות, תהפוכות, ושינויים פוליטיים רבים. מצבה הסוציו-אקונומי מדיני מורכב ומחייב את השרים הממונים להיות בעלי קוד אתי מקצועי ויכולת לשאת באחריות כוללת. החברה הישראלית היא בעלת שסעים עמוקים בתוחמים אתני, ודתי, כלכלי ועדתי. מצב זה מחייב שקיפות פוליטית ומדינית.
האחריות המיניסטריאלית בישראל, היא אולי אחת הסוגיות המרתקות למחקר. הסיבה היא נעוצה בעובדה שציינתי מורכבותה החברתית פוליטית.
בחרתי לכתוב מחקר על אחריות מיניסטריאלית עקב סיבה זו. התמקדות מיוחדת תהיה בשורשיה? כיצד בא לידי ביטוי בחקיקה (אם קיימת) או בנהלים? מה תפקיד של בית המשפט בנושא, וכמו כן משרד מבקר המדינה?
בעבודה זו התייחסות מיוחדת לוועדת אגרנט, ולוועדת כהן. שתיהן השפיעו בנושא והיו בעלות חשיבות עליונה, כמו כן אתייחס לסוגיות מהשנים האחרונות בתחום.
אנסה להציג את התיאוריות וההגדרות הכלליות על פיהן פועלת תפיסה של האחריות המיניסטריאלית בבריטניה. אנסה למצוא קשר בינה לבין זאת שקיימת בישראל. כיצד השתנתה התפיסה במהלך השנים, האם היה שינוי ולאיזה כיוון.
מטרת המחקר היא לבדק האם קיימת אחריות מיניסטריאלית בישראל, במה היא שונה   מבריטניה. כמו כן האם היא טובה יותר או בעלת השפעה משנית.