א)ראשית יש לבדוק את תחולת האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ברצועת עזה ובצפון השומרון.ע"פ ס' 29 לאמנת האמנות האמנה חלה בשטח הריבוני של ישראל ואין אחדות דעות לגבי השאלה אם היא חל על השטחים הללו.עמדת הממשלה היא שישראל אינה אחראית ליישום אמנות זכויות האדם על הגדה המערבית ורצועת עזה וזאת מאחר ועל השטח בשליטת ישראל חל המשפט ההומניטרי החל בעת סכסוכים מזוינים והרשות הפלשתינית היא האחראית על יישום זכויות האדם לגבי אותם שטחים תחת שליטתה,אולם יש הטוענים(מירון) כי יש רשות ואולי אף חובה לכובש הצבאי להחיל אמנות זכויות אדם בשטח כבוש וניתן ללמוד מפרשת שטרקס ובעניין השליטה התורכית בקפריסין  שבתי המשפט לרוב פוסקים לפי השליטה האפקטיבית בשטח. לטענת המתיישבים הישראלים ברצועת עזה אי בצוע תכנית ההתנתקות מתחייב מהאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.נראה כי המתישבים מסתמכים בעיקר על ס' 17(1) לאמנה וטוענים שפינויים הוא בגדר התערבות שרירותית ובלתי חוקית בצנעת הפרט,במשפחתם,בביתם, בכתובתם ובכבודם-.