צו אנטון פילר
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | אנטון פילר סדר דין אזרחי |
| שנת הגשה | 2006 |
| מספר מילים | 1502 |
תקציר העבודה
צו אנטון פילר מבוא
צו המאפשר כניסה לחצרי הנתבע, מיד עם הגשת התביעה ובמעמד צד אחד, לצורך תפיסת מסמכים מהותיים החשובים לביסוס התביעה, כאשר הם נמצאים בסכנת השמדה, או למטרות נוספות כגון, תפישת חפצים המפרים זכויות מתחום הקניין הרוחני או נכסים שנרכשו ברווחים שנעשו ממכירת חפצים אלה. הצו נועד לאפשר למי שזכותו נפגעה כניסה לחצרים של החייב, על מנת לאתר ולתפוס מוצרים המפרים זכויות קניין רוחני וראיות ביחס לכך. מטרת הצו היא תפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיבים, ולא חיפוש כללי של ראיות. הצו נועד למנוע הכבדה ממשית על קיום ההליך המשפטי, בעוד שככלל מטרתם של צווים זמנים היא בעיקר להבטיח מימוש פסה"ד. מדובר בצו שהוא אחד מהסעדים הדראסטיים שבסמכות ביהמ"ש, היות והפעלתו כרוכה בפגיעה בפרטיות, בפעילות העסקית וסיכון לחשיפתם של סודות מסחריים, ולכן רק בנסיבות מיוחדות יינתן צו שכזה. מינוי תופס נכסים יעשה במעמד צד אחד אלא אם ביהמ"ש שוכנע שאין בקיום דיון במעמד הצדדים כדי לסכל את מתן הצו (§366(ב) לתקנות). יש המכנים אותו "צו חיפוש אזרחי" בדומה לצו צו חיפוש. הצו הינו צו אישי (in personam) שהפרתו מהווה בזיון בימ"ש ויכולה להוות ראיה לחובתו של המפר. מקור הצו בדין האנגלי ומשם נקלט בישראל, ע"י הפסיקה מכוח הסמכות הכללית הנתונה לביהמ"ש. המחוקק עיגן את סמכות ביהמ"ש להעניק הצו ב-1999 בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, במקרים של גניבת עין וגזל סוד מסחרי. ב-2001, עוגן צו תפיסת המסמכים בחקיקת משנה- בתקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, במתכונת שונה מההסדר בחוק עוולות מסחריות.
