פילוסופיה של החינוך 10765-.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
מילות מפתח
ציון 85
שנת הגשה 2016
מספר מילים 1159

תקציר העבודה

‏20 מרץ 2016
הקורס: "פילוסופיה של החינוך"- 10765                                                               ממ"ן
1 1
שאלה 1
א.      תפקידו של החינוך, על פי השקפתו של אריסטו, כפי שהוא בא לידי ביטוי בלקט הציטוטים המצורף למטלה, הוא קידום האדם להשגת האושר, הטוב והשלימות. על פי השקפתו של אריסטו האושר הוא המטרה ולא האמצעי. אך אין מדובר באושרו הפרטי של האדם כאינדיבידואל כפי שאנו מכירים אותו היום, אלא בטובת המשטר והמדינה.
אריסטו רואה את המדינה כשותפות על אשר מטרתה היא השגת טוב, שותפות אשר התהוותה והתקיימה לשם החיים הטובים. אריסטו גרס כי- "שלימותו של האזרח תהיה שלימות ביחס למשטר מדינתו", כלומר לפי השקפתו על המדינה לדאוג לחינוך ברוח המשטר המשמש את טובת הכלל ואת יציבות המשטר שהרי- "החשוב שבכל הדברים המביאים ליציבותם של משטרים… הוא החינוך לפי המשטר". אריסטו מכיר בכך כי אין כל האזרחים שווים זה לזה אך קובע כי על אף השוני שמירת החברה מוטלת על כולם ומכאן הנ"ל מסיק כי שלימותו של האזרח תהיה שלימותו ביחס למשטר מדינתו. אריסטו האמין כי חינוך ואימון בני האדם לקראת מקומם הראוי להם בחייהם ובחברה והכשרתם למילוי תפקידם העתידי בחברה (מנהיגים, רעיות, עבדים וכו'), יביא אותם להצטיינות מיוחדת במילוי משימותיהם ומכאן לשלימות. ב.      סוקרטס האמין כי יש להחיל "אמיתות אוניברסליות" על כלל הפרטים בחברה וטען כי "ידיעה נכונה מובילה למעשה נכון". אפלטון, תלמידו של סוקרטס אשר הנציח את תורתו, עסק ובחן את הסוגיות המורכבות ביחסים שבין האזרח למדינתו. אפלטון האמין כי יש לחנך תלמידים בהתאם לכישוריהם. בניגוד לסוקרטס ובדומה לאריסטו טען אפלטון כי אין כל האזרחים שווים וכי אין לחנך את כולם באותה הדרך- לגישתו, "המדינה האפלטונית" הורכבה מ- שליטים (פילוסופיים), שומרים (חיילים) ועובדים ואומנים (המיומנים ומצטיינים כל אחד במשלח ידו). אפלטון ניסה לבנות מערכת חינוך אשר "מייצרת" מבוגרים התואמים את צרכי המדינה. כמו אריסטו, גם אפלטון וסוקרטס האמינו כי יש לחנך ולאמן אנשים לקראת המקום הראוי להם בחייהם ותפקידם בחברה. גם אפלטון וסוקרטס גרסו כי אנשים מפתחים מיומנויות והצטיינויות הרלוונטיות לתחומם כאשר הם מחונכים בהתאם לתפקידם ומקומם בחברה. שאלה 2
א.      גישת חינוך האופי, גישת "הלוח החלק", גורסת כי נפש האדם היא "טבולה רסה" אשר ניתן לשתול בה ערכים נכונים. עוד קובעת גישה זו כי תחילה יש ללמד ילדים התנהגות נכונה ורק אחר-כך ניתן להרשות להם לשאול, לנתח ולבקר. על פי גישה זו יש לשתול בילדים ערכים ולשקעם –
שאלה 3
ישנן מספר נקודות דמיון בעמדותיהם של אריסטו ושל רוסו[א1] . שניהם טענו כי יש חשיבות אדירה לתזמון בחינוך וכי בכל גיל בחייו הילד בשל לסוג אחר של חינוך ולימוד, כלומר יש להתאים את החינוך והלימוד לגיל הילד. אמנם חלוקת הגילאים והמטלות המתאימות לכל טווח גילאים הייתה שונה בניהם, אך שניהם –
שאלה 4
לזרם ההומניסטי, כפי שהוא מתואר במאמר "חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד", שלושה אבני יסוד –
 [א1]ל נשאלת על דמיון , נשאלת באם רוסו היה מסכים עם השקפתו החינוכית של אריסטו. ולכן צריכה להיות תשובה ברורה בעניין 23/30