קראו בעיון את הטענה הבאה וענו על השאלות שאחריה:
"הטלויזיה המציאה את המחאה. בלעדיה דפני ליף הייתה לבד באוהל" (מתוך ראיון ראשון עם מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת, 2013.5.14 גלובס, לי- אור אברבך).
(
5 נקודות) א. נתחו ודונו בטענה זו, תוך התייחסות לקשר בין תקשורת ופוליטיקה ולמושגים "קביעת סדר יום" ו"הבניית מציאות".
(
5 נקודות) ב. מהם השינויים המרכזיים שחלו בדפוסי תקשורת ההמונים בישראל (הממסד התקשורתי ויחסי הגומלין בין תקשורת לבין פוליטיקה), מאז קום המדינה ואילך?
  שאלות בכל אחת מהשאלות הבאות קיימת תשובה שאפשר לראותה כתשובה הנכונה ביותר.
שאלה 2) 5 נקודות) מהם שלושת עקרונות היסוד של דמוקרטיה ליברלית:
א. מרכזיות הפרט וחירויותיו, הפרדת רשויות וממשל מוגבל.
ב. בחירות דמוקרטיות, מרכזיות הפרט וחירויותיו, ממשל מוגבל.
ג. חוקתיות, מרכזיות הפרט וחירויותיו, ממשל מוגבל.
ד. חוקתיות, מרכזיות הפרט וחירויותיו, בחירות דמוקרטיות.
שאלה 3) 5 נקודות) איזה מבין סוגי הממשל הבאים אינו מאפיין את הממשל הישראלי כיום:
א. ממשל פרלמנטרי.
ב. ממשל קואליציוני.
ג. ממשל נשיאוטרי.
ד. ממשל ייצוגי.
שאלה 4) 5 נקודות) הצעת חבר הכנסת הררי, שהתקבלה בשנת 1950) וידועה גם בשם "פשרת הררי") נועדה:
א. לדחות את כונן חוקה לישראל.
ב. לאפשר הקמת המדינה במועד שנקבע.
ג. לאפשר חקיקה בעל צביון דתי.
ד. למנוע חקיקה בעלת צביון דתי.
שאלה 5) 5 נקודות) כדי לעודד מורים ללמוד בישובים מרוחקים ממרכז הארץ, חוקקה הכנסת חוק חדש. לפי חוק זה ניתנות הטבות כספיות למורים המלמדים ביישובים מסוימים. כמעט כל היישובים האלה הם יהודים, ואילו מורים המלמדים ביישובים ערביים, הסמוכים ליישובים יהודיים אלה, אינם זכאים לאותן הטבות.
המורים שאינם זכאים להטבות יכלו לעתור לבג"ץ בטענה כי החוק החדש:
א. מנוגד ל"חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו".
ב. מנוגד לתקנות לשעת חירום.
ג. מנוגד "לחוק יסוד: חופש העיסוק".
ד. היה אמור להחקק על- ידי הממשלה הנבחרת ולא על- ידי הכנסת.
שאלה 6) 5 נקודות) אילו מבין השסעים החברתיים בא הכי פחות לידי ביטוי בהצבעה לבחירות הכלליות בישראל:
א. השסע הערבי-יהודי.
ב. השסע הדתי- חילוני.
ג. השסע הכלכלי-חברתי.
ד. השסע המגדרי.
שאלה 7) 5 נקודות) איזו מערכת מפלגתית לא התקיימה בישראל מעולם :
א. מערכת דו- גושית.
ב. מערכת חד-מפלגתית.
ג. מערכת רב מפלגתית.
ד. מערכת של מפלגה דומיננטית.
שאלה 8) 5 נקודות) שיטת הבחירות הנהוגה כיום בישראל היא:
א. שיטת בחירות יחסית.
ב. שיטת בחירות אזורית.
ג. שיטת בחירה רובנית.
ד. שיטת בחירה מעורבת.
שאלה 9) 5 נקודות) לפי החוק בישראל קיימות שתי מערכות שפיטה:
א. בתי משפט רגילים ובתי דין לעניינים מיוחדים.
ב. בתי משפט רגילים ובתי דיון צבאיים.
ג. בתי משפט רגילים ובתי דין רבניים.
ד. בתי משפט רגילים ובתי משפט מחוזיים.
שאלה 10) 5 נקודות) אחוז החסימה הנהוג בישראל בבחירות לכנסת עומד מאז 2004 על %2 מכלל הקולות הכשרים.
במסדרונות הכנסת נשמעות כיום יזמות להעלאתו לרמות גבוהות יותר (בין %5.2 ל-%4 .( התומכים ביוזמה טוענים כי העלאת אחוז החסימה יתרום:
א. לייצוגן של קבוצות מיעוט בכנסת.
ב. להחלשת כוחן של המפלגות הגדולות בכנסת.
ג. לשיפור המשילות.
ד. למקצועיותם של חברי הכנסת.
שאלה 11) 5 נקודות) הגישה הניאו-מרקסיסטית לחקר מעורבות של אמצעי התקשורת בתהליך הפוליטי:
א. מדברת במונחי מערכת ופעולות גומלין בין תתי- מערכות חברתיות שונות.
ב. סבורה שקיומם של תאגידי תקשורת חיונית לתהליכים פוליטיים תקינים.
ג. מתמקדת בניתוח הקשרים הגלויים בין אמצעי התקשורת לממסד הפוליטי.
ד. מנתחת תופעות תקשורתיות ופוליטיות בעידן הקפיטליסטי מנקודת מבט ביקורתית.
שאלה 1 סעיף א' הכוונה בטענה "הטלוויזיה המציאה את המחאה. בלעדיה דפני ליף הייתה לבד באוהל" היא שלתקשורת תפקיד מרכזי ביותר בקביעת הנושאים שעל סדר יומה של החברה, ושרק בעקבות הסיקורים הנרחבים שלה, המחאה התעצמה, סחפה כה רבים ותפסה מקום במרכז סדר היום הציבורי. התקשורת תורמת לצמיחתה של חברה אזרחית בבחירתה את הנושאים שיוצבו במקום מרכזי על סדר יומה של החברה כולה: היא בוחרת אילו נושאים לסקר ובאיזו תדירות ובכך קובעת את סדר היום הפוליטי ואת הדיון הציבורי. מארגני הפגנות וחברי תנועות מחאה קטנות נעזרים בה בכדי להתפרסם ולהגיע לעמוד הראשי בעיתון ולכל מסך טלוויזיה במדינה, בכדי לוודא כי הנושא יהיה מוכר ומדובר. התקשורת מעלה נושאים לדיון ציבורי ובעקבות כך עולות שאילתות בכנסת, מתקיימות ישיבות חירום ואפילו מועלות הצעות חוק.
ניתן לומר כי התקשורת לא רק משקפת את המציאות אלא יוצרת אותה. היא מגורמי הבניית המציאות וקביעת סדר היום הפוליטי. האזרח חי במידה רבה על פי מה שמשודר בתקשורת ומושפע רבות מאופן הצגת הדברים.