שם הסמינריון:
פמיניזם, פורנוגרפיה, מדיה/תקשורת ומשפט שם הקורס     : ביקורת פמיניסטית של המשפט שנת לימוד     : תשע"א  תקציר הפמיניזם הן כתופעה והן כאידיאולוגיה התפתח בכדי לשפר את מצב הנשים בעולם ממצב נחות ולא שוויוני למצב שוויוני. לא ניתן להגדיר את הפמיניזם כתנועה או אידיאולוגיה אחידה מאחר וישנם מספר זרמים בתנועה זו והרבה דעות.
פורנוגרפיה, שלטענת רבים מהתנועות הפמיניסטיות פוגעת בכבוד האישה, מלווה את האנושות מזה זמן רב, אם כי ביטוייה משתנים עם הזמן ועם ההתקדמות הטכנולוגית. בעבר התרכזה תעשיית הפורנוגרפיה בעיקר בציור. עם המצאת הדפוס, נפוצה ספרות פורנוגרפית. המצאת הצילום גררה הפצה של תמונות פורנוגרפיות, המצאת הקולנוע – את הסרטים הפורנוגרפיים, וברוח דומה – הווידיאו וכעת האינטרנט, השתלבו תוך זמן קצר בתעשיית הפורנוגרפיה.
שוק הפורנוגרפיה העולמי עולה ופורח בשנים האחרונות. זהו שוק  בינלאומי המגלגל מיליארדי דולרים  ומהווה את אחת מתעשיות הבידור המשגשגות והעשירות ביותר. בישראל עולה נושא הפורנוגרפיה  מדי פעם כשהדיון מתרכז בשאלה  סביב הצורך או אי הצורך בהגבלתה.
סוגיית הפורנוגרפיה בישראל הינה סוגיה מורכבת במיוחד, הרבה יותר מסוגיות אחרות של – פגיעה בנשים, כמו תקיפה מינית, סחר בנשים, רצח או אלימות במשפחה. ניתן למנות שתי סיבות עיקריות למורכבות הסוגיה: האחת הינה ההתייחסות לפורנוגרפיה – קיימות סיבות שונות להתנגדות להצגה ויזואלית של ארוטיקה, פורנוגרפיה ועירום. ישנן גישות דתיות-מסורתיות אשר שוללות את כל הסוגים האלה ומגדירות אותה כ"תועבה". לעומתן ישנן גישות חברתיות ובהן הגישות הפמיניסטיות, המתייחסות לפגיעה שיש לפורנוגרפיה מסוימת בכבוד האדם ובכבוד האישה בפרט אבל שלאו דווקא קיימות בכל תופעה של ארוטיקה ועירום.
ההבחנה בין גישות אלה הינה הכרחית, אחרת הדיון בפורנוגרפיה גולש משדה של "כבוד האדם" לשדה ה"תועבה" והופך להיות שיח של חרשים. למרבה הצער, בית המשפט בישראל, כמעט ולא נגע  בנקודה זו, והותיר את הרושם הציבורי המוטעה, המחוזק ע"י בעלי האינטרסים הכלכליים, כי ההתנגדות החברתית והפמיניסטית לשידורים הפורנוגרפיים מסוימים חופפת להתנגדות המוסרנית הרחבה. למשל חלקים מן הציבור רואים בניצחונו המשפטי של ערוץ פלייבוי ניצחון לחופש המיני על פני האיסורים והצנזורה הדתיים, המסורתיים ועוד. בית המשפט לא עזר לציבור להבחין כי העתירה הנדונה התייחסה לסוגיית כבוד האדם, השונה בתכלית מ"מוסרנות ויקטוריאנית" ו"שנאת מין".
הסיבה השנייה למורכבות סוגית הפורנוגרפיה היא ההבדל בין "הפגיעה באמצעות ביטוי" ו"פגיעה באמצעות מעשה". יש לבחון בקפידה ובכל מקרה לגופו, את מיידיות ומוחשיותה של הסכנה החברתית הגלומה בביטוי פורנוגרפי זה או אחר. בית המשפט העליון בחר לא לעשות זאת בהחלטתו בעתירה נגד שידורי פלייבוי (בג"צ 5432/03 ו- 5477/03) ולמעשה התעלם לחלוטין מכל הסוגיות החברתיות הרלוונטיות, עליהן היה צריך להשתית את החלטתו.
להתנגדות לפורנוגרפיה מצטרפות שתי עמדות, אשר בהקשרים אחרים עומדות פעמים רבות משני צדי המתרס. מן העבר השמרני‑מוסרני מודגשת ההתנגשות בין פורנוגרפיה לבין תפיסות דתיות על הקשר בין מין והולדה, או תפיסות רומנטיות בדבר היחס בין יחסי מין לבין קשר נפשי ומערכות יחסים זוגיות. ברוח זו נתפסה הפורנוגרפיה כהתקפה על הערכים החברתיים והמוסר המקובל וכמנגנון להחלשת מוסד המשפחה, כמו גם כביטוי להתנהגות ילדותית, אנטי‑סוציאלית ונטולת אחריות ורצינות.
מן העבר הפמיניסטי התמקדה הביקורת בתכונותיה של הפורנוגרפיה כמשפילה ומבזה נשים, וכתורמת למעמדה הנחות של האישה בחברה. נטען כי הפורנוגרפיה משקרת ביחס לנשים, תורמת לעמדות שליליות נגד נשים ואף לאלימות ולאונס, וכי היא משמשת מנגנון מפלה להנצחת חוסר השוויון בין המינים והשליטה הגברית. הבעיה בפורנוגרפיה, לפי עמדה זו, היא בעיקרה בעיה פוליטית – פורנוגרפיה מעכבת את מאבקה של התנועה הפמיניסטית לשוויון בין המינים ופוגעת בו.
התומכים בפורנוגרפיה – הליברלים – טוענים כי פרסום פורנוגרפיה הוא סוג של ביטוי, ובשל כך יש לראות את הסוגיה במשקפיו של עקרון חופש הביטוי, שנחשב לעיקרון מרכזי בהגות הליברלית, וזוכה להגנה רחבה ואמיצה יותר מאשר ההגנה על חירות הפעולה הכללית. אם כך, יש להתיר פרסום והפצה של פורנוגרפיה משום שהיא אינה מזיקה לאיש. יש לראות בהפצת פורנוגרפיה מימוש של זכות, ולהגן על זכות זו גם כאשר קיימים אינטרסים נוגדים התומכים בהגבלתה.
שאלה זו חשובה במיוחד במסגרת המשפטית, שכן בדמוקרטיות חוקתיות חופש הביטוי מעוגן בדרך כלל בחוקה, ואף במשפט הישראלי זכה חופש הביטוי למעמד של זכות יסוד חוקתית וזאת חרף העובדה שאין הוא מופיע במפורש בחוקי היסוד. בעבודה זו אציג תחילה  את נושא הפמיניזם, את הגישות הפמיניסטיות למשפט, ולאחר מכן אנסה להגדיר את המושג פורנוגרפיה ולהציג את המחלוקת הפמיניסטית על מושג זה. הפורנוגרפיה – על ביטוייה השונים, מחלחלת באינטנסיביות לתעשיית הפרסום, לאופנה, לתקשורת, לאמנות החזותית ולקולנוע הממוסד והאומנותי כאחד. ולכן, בעבודה זו אציג את הפורנוגרפיה במדיה/תקשורת בישראל הכוללת את התקשורת המודפסת, אינטרנט, בתי קולנוע, ערוצי טלוויזיה והפרסומות.
ואת הגישות המשפטיות בישראל כלפי אפיקי תקשורת אלו והופעת הפורנוגרפיה בהם. בנוסף אסקור רעיונות לשיפור ופיתוח ואנתח חוקים ופסקי דין חשובים, הנוגעים במדיומים השונים.
תוכן עניינים

1 מבוא
3
2 פמיניזם
4
2 .1
פמיניזם במבט היסטורי 5
2 .2
גישות פמיניסטיות למשפט
6
2 .2.1
הגישה הפמיניסטית "הליברלית" למשפט
6
2 .2.2
הגישה הפמיניסטית "התרבותית" למשפט
6
2 .2.3
הגישה הפמיניסטית "הרדיקלית" למשפט
6
2 .2.4
גישות פמיניסטיות משפטיות נוספות 7
3 פורנוגרפיה 7
3 .1
הגדרת המושג פורנוגרפיה 7
3 .2
המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה
8
3 .2.1
היסטוריה קצרה של המחלוקת 9
3 .2.2
הטיעון האנטי פורנוגרפי – ביקורתה של קתרין מקינון על פורנוגרפיה 9
3 .2.3
עמדת האנטי-אנטי פורנוגרפיה
1 1
4 פורנוגרפיה והחוק הישראלי
1 2
5
פורנוגרפיה במדיה ובתקשורת בישראל והפסיקה המקומית מנהל עסקים 5.1
ערוצי הטלוויזיה מנהל עסקים 5.1.1
פס"ד ערוץ פלייבוי
1 8
5.1.2
פרשנות
1 9
5.1.3
השפעת פס"ד פלייבוי על המצב בארץ
2 2
5.1.4
הצעת תחליף למציאות המשפטית הקיימת
2 3
5.1.5
בעד החלטתו של פס"ד פלייבוי
2 3
5.2
פרסומות
2 4
5.2.1
הדוגמא לפרסומת המכוונת לאחוות גברים המבוססת על ביזוי נשים
2 4
5.2.2
"ללכת עד הסוף" – דוגמא לפרסומת
2 5
5.2.3
דימויים של גברים ונשים בפרסומת הישראלית
2 5
5.3
שילוט חוצות ובתי קולנוע
2 9
5.3.1
הדרכים המרכזיים שבאמצעותן ניתן לפעול להגבלת הביטוי הפורנוגרפי בשלטי חוצות
3 1
5.4
אינטרנט
3 2
5.5
התקשורת המודפסת
3 3
6 דעה אישית וסיכום
3 5
7
רשימת מקורות
3 9