דפוסי ארגון והתנהלות בבית משותף יוקרתי

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2007
מספר מילים 3379
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

דפוסי ארגון והתנהלות בבית משותף יוקרתי תוכן העינינים
1 . מבוא. 1
2 . סביבתו של האדם – החיים בבית משותף. 2
3 . הקבוצה והקונפליקט. 3
4 . השפה החברתית. 5
5. גישת הדיירים.. 7
6 . סיכום.. 9
ביבליוגרפיה. 10
1 . מבוא
בעבודה זו אבקש לבחון מבחינה אנתרופולוגית את החיים בסביבת הבית המשותף היוקרתי. האנתרופולוג קליפורד גירץ מדמה את האדם לעכביש הטווה סביבו קורים של משמעות, כאשר תפקיד האנתרופולוג הינו לפענח אותם ולהתחקות אחר תבניתם. אם כן, אבקש להתחקות אחר המשמעויות והתבניות הקיימות בקרב הדיירים בבית המשותף, להבין את האינטראקציות שביניהם ולבחון את הקונפליקטים העלולים להתהוות מחד ואת יישוב המחלוקות מאידך. ביתו של האדם הוא הסביבה הגרעינית שמתוכה הוא יוצא. הבית המשותף עשוי להיתפס כסביבתו החברתית, שכן אנשים בוחרים להתגורר בסביבה ההולמת את תרבותם ואת רצונותיהם החברתיים. משמעות הדבר שלבני סביבה מסוימת קיימת שפה חברתית, אשר אינה מתבטאת דווקא בהיבט הלשוני של השפה ברמה הדקדוקית, כפי שטוען חומסקי, אלא בשפה כדרך חיים, כפי שטוען שטרנברג. מן הסתם, אותה שפה חברתית כוללת בתוכה גם ניגודי אינטרסים שבין הדיירים בבית המשותף, וכפי שטוען זימל, בקבוצה שבה מצויים יותר משני אנשים, נוצרים ניגודי אינטרסים.
שאלת המחקר שתעמוד במרכז עבודתי הינה: כיצד מתנהלים החיים בבית המשותף ברצף היום יומי? שאלות משנה תהיינה:
כיצד באים האינטרסים המשותפים לידי ביטוי?
מהם גבולות הביטוי העצמי שיש לאדם בבית המשותף?
באיזו רמה נוצרים קונפליקטים וכיצד ניתן להביא לפתרונם?
על מנת לענות על שאלות אלו, אציג בחלק הבא רשמי תצפית מאסיפת דיירים שהתקיימה בבית משותף בקריית אונו (נספח 1), הצעה לסעיפי תקנון שהתקבלו באותה אסיפה (נספח 2) וכן בעיות שהועלו בין נציגי הוועד לבין נציגי העירייה בנושאים המשפיעים על איכות החיים של הדיירים (נספח 3). בסעיף השלישי אעסוק בקונפליקט הקבוצתי. לצורך המחשה אציג את הדינמיקות המתקיימות בבית משותף כפי שבאות לידי ביטוי בספרו של יהושע קנז, כדי להראות כיצד החיים בבית משותף מקיימים גם דינמיקה קבוצתית שונה. בסעיף הרביעי אדון בשפה החברתית הנקוטה בבית המשותף ובסעיף החמישי אעסוק בגישות הנקוטות בבית משותף-יוקרתי שבו אוכלוסיה בעלת רקע
סוציו-אקונומי ותרבותי דומה. בעבודתי ארצה לטעון כי ככל שהבית יוקרתי יותר ואוכלוסייתו הומוגנית יותר, כך גם הארגון ממוסד יותר ומחייב עבור כלל הדיירים.