החברה הישראלית- עבודה מסכמת:
תוכן עניינים:
שסעים בחברה הישראלית- מקרה בוחן "עובדים זרים" -2-5
ביבליוגרפיה –
6
נספחים: כתבה  nrg -.
7
כתבה ynet –
8
קישור לאייטמים טלוויזיוניים -…
9    מקרה הבוחן הנידון בעבודה זו הוא גירוש עובדים זרים וילדיהם, תוך התייחסות למקרה שאירוע וסוקר בכלי התקשורת במאי 2011. במסגרת מקרה זה מתועד גירוש מס' עובדות זרות וילדיהן תוך מעצר במתקן המעצר בנתב"ג. במאי השנה (2011) לאחר הכרזה על גירוש עובדים זרים וילדיהם, דחייה של החלטה זו, וביצוע באופן חלקי שלה במהלך החודשים האחרונים (שלא בהיקף עליו דובר בתחילה) נעצרו עובדות זרות וילדיהן במתקן בשדה התעופה הישראלי. ההדים שמקרה זה זרעו בבימה התקשורתית ובציבור עוררו את הכעס הציבורי והדילמה הציבורית בנוגע לשאלת העובדים הזרים ועתידם בישראל. באופן פרטני יותר, עסק המקרה בתנאים בהם מוחזקים אותם עובדים זרים במתקן הכליאה בנתב"ג, באופן הבלתי הומאני בו נוקטים אנשי משטרת ההגירה בעת הגירוש מישראל, ועל גישתה של מדינת ישראל המחזיקה מעצמה מדינה מערבית ודמוקרטית.
המקרה ממחיש את הקושי והמורכבות של נושא הגירת העבודה בחברה הישראלית. בכדי להבין כיצד הנושא נוגע לשסעים בחברה, ועד כמה הוא משמעותי בהגיענו לנסות ולהבין את החברה הישראלית על מורכבותה נבין ראשית את תופעת הגירת העבודה בישראל.
עובדים זרים, או בשמם הרשמי "מהגרי עבודה", הם למעשה אוכלוסיית אנשים המתגוררת, חיה ועובדת תחת גבולותיה של מדינת ישראל, ומעלה לבימת הדיון הציבורי-פוליטי-כלכלי-חברתי נושאים רבים וחשובים הנוגעים לחברה הישראלית. הגירת עבודה היא תופעה מורכבת ורבת מימדים. ראשיתה כבר משחר ההיסטוריה האנושית, עוד בימי המהפכה התעשייתית עברו הכפריים אל הערים הגדולות למטרות תעסוקה. עיניהן של מעצבי המדיניות הישראלית בנוגע למדיניות הגירת עבודה הייתה פקוחה להשלכות הגירת עבודה במדינות אחרות, אך המודעות לא מנעה את כניסתה של ישראל למעגל מדינות זה אשר מאפשר הגירת עבודה. בדומה למדינות אחרות, גם בישראל החלה ומתפתחת כלכלה קפיטליסטית והמדינה הופכת ממדינה ריכוזית, מדינת רווחה למדינה ליברלית ומופרטת. אך השוני המרכזי בין ישראל מדינות אחרות בעולם הוא אופייה הייחודי כמדינת עלייה וכמדינת לאום. ומכאן כי ההתמודדות וההשלכות של הגירת עבודה הן שונות.  (ניסנקורן, א.
2002, קמפ, א. ורייכמן, ר. 2008, Ben-Moshe, E. 2008, Raijman,R.
Semyonov,M. 2004)