עבודה קצרה בנושא גישות לקליטת המשב"ל בדינה הפנימי של מדינה.
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | גישה דואליסטית, גישה מוניסטית, חזקת ההתאמה הפרשנית., פס"ד יתד, פס"ד שיינביין |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 540 |
| מספר מקורות | 3 |
תקציר העבודה
עבודה בנושא גישות לקליטת המשב"ל בדין הפנימי של המדינה. הגישה הדואליסטית מול הגישה המוניסטית, והגישה הרווחת בישראל. חזקת ההתאמה הפרשנית כפי שבאה לידי ביטוי בפס"ד יתד ושיינביין. . כעיקרון, בכל הנוגע לקליטת המשב"ל ההסכמי בדינה הפנימי, נוקטה ישראל בגישה הדואליסטית. לפי גישה זו, המשב"ל והמשפט הפנימי מהווים שיטות משפט נפרדות. הסכמים בינלאומיים שישראל צד להם אינם מהווים באופן אוטומטי חלק מהמשפט הפנימי של ישראל, אלא אם הכנסת מחוקקת חוק המאפשר את קליטת ההסכם כחלק מהדין המדינתי באופן ישיר/עקיף/אמצעי. (סיבל, 71) (סמרה 5-6) לפי גישה זו, בד"כ כשיש סתירה מפורשת, דין מדינתי יגבר על דין…
**העבודה כוללת עמוד אחד ללא מקורות
