עבודה סמינריונית בקורס השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי:
סמינריון: גלובליזציה עבודה סמינריונית גלובליזציה:
לימודים לתואר שני במנהל עסקים – MBA סמינר " השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי" תוכן עניינים
                                                                                                               עמוד גלובליזציה:הגדרה -4
 – 3
מבוא,רקע על עלייה ..
 7 – 5
השוואה בתעסוקה בין עולים לוותיקים …   11 –  8
חסמי תעסוקה –13-
1 2  פתרונות תעסוקה ..     15 – 
1 4
חלק אמפירי,השערת המחקר –. ..      19  –  16
חלק אמפירי,השערת המחקר –. ..      21  –  19
סיכום .            21         רשימת מקורות ..             22
נספחים –…
       26 – 23
גלובליזציה:
תהליכי גלובליזציה n      תהליכי הגלובליזציה נסקו במחצית השנייה של המאה ה-
2 0, כשהמנוע העיקרי היה שילובם בעידן הפוסט תעשייתי.
הפוסט תעשייתי נבדל מה'תעשייתי' בשיטת הייצור ובמאפייניו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. התעשייתי התמקד בייצור מוצרים ואופק פעילותו היה לאומי ומקומי, ואילו הפוסט תעשייתי מתמחה במגוון של שירותים יצרניים המאפשרים שילוב בין המערכות המורכבות וחובקות עולם של המשק הגלובאלי (Crook, et al. n      גל העלייה של כמיליון עולים, רובם מברה"מ וחבר העמים הגיע במקביל למועד כניסת ישראל לעידן הפוסט תעשייתי והחיש את ביסוסו.
רבים מהעולים הגיעו עם כישורים מוקנים בתחומי ההנדסה, המדעים המדויקים, מדעי הניהול והאומנויות, והייתה, ועדין יש להם, תרומה משמעותית בעיצוב דמותה של ישראל כמדינה בעלת חיי תרבות ואומנות עשירים ושפעילותה הכלכלית היא עתירת ידע. טיעונים בעד גלובליזציה:
n      יש הרואים בגלובליזציה סימן להתקדמות האנושות בכיוון חיובי, כלומר – היחלשותה של מדינת הלאום, שבעיני רבים היא המקור לרוב הבעיות בעולם, ובעיקר למלחמות. אילו ישכילו בני האדם לחשוב במושגים של טובת "הכפר הגלובלי" – יהיה לכולם טוב יותר; ייווצר עולם חסר גבולות, ויתחיל עידן של שוויון אוניברסלי, רווחה, שלום וחירות.
טיעונים נגד גלובליזציה:
n      המתנגדים לגלובליזציה רואים בה ניסיון להשלטת תרבות המערב על העולם כולו. הם טוענים כי ההומוגניות (האחידות) שאליה שואפת הגלובליזציה מבטאת חוסר סובלנות ל"אַחֵר". המטרה, לדעתם, צריכה להיות חברה עולמית הטרוגנית, שבה כל מדינה, בשונות שלה, תורמת לטובת הכלל.
n       נוסף על כך הגלובליזציה פועלת לטובת העשירים והחזקים על חשבון העניים והחלשים והיא מונעת ממדינות ואזורים רבים, המנוצלים על ידי מדינות מתועשות וחברות רב-לאומיות לתועלתן, לעלות על דרך של התפתחות כלכלית ותרבותית מאוזנת ומבוקרת. כך, למשל, חברות המייצרות מוצרים להפצה במדינות המערב, מנצלות כוח עבודה זול במדינות העולם השלישי (למשל – הודו, פקיסטן, מקסיקו, סין).