הקשר בין הדימוי העצמי מקצועי ונכונותו של המורה לבין הצורך והדרישה בהתמקצעות בתחום התקשוב בעקבות התאמת מערכת החינוך למאה ה -21 על פי קטגוריות של גיל, ותק והשכלה. ציון בעבודה - 92

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 7823
מספר מקורות 38

תקציר העבודה

החוג למנהל ומדיניות החינוך פרופסיונאליזציה ודה-פרופסיונאליזציה של מקצוע ההוראה הצעת מחקר: הקשר בין הדימוי העצמי מקצועי ונכונותו של המורה  לבין הצורך והדרישה בהתמקצעות בתחום התקשוב בעקבות התאמת מערכת החינוך למאה ה -21 על פי קטגוריות של גיל, ותק והשכלה.
אוקטובר
2 0משפטים תוכן עניינים
    מבוא
.3
רקע תיאורטי -.5
מחשבים בחינוך. 5
מגבלות ובעיות בשימושי מחשב בחינוך. 6
דמוי עצמי מקצועי 7
המורה בתהליכי שינוי 8
עמדות מורים.. 9
המורה משלב מחשב בהוראה. 12
עמדות מורים לגבי שילוב המחשב בהוראה. 13
רציונל המחקר. משפטים מטרת המחקר:. 16
שאלות המחקר:. 16
שיטת המחקר, מתודולוגיה : משתני המחקר. 17
אוכלוסיית המחקר. 17
כלי המחקר. 17
    ממצאי המחקר ..18
    דיון ומסקנות -24
    ביבליוגרפיה –
5 מבוא
השינויים הטכנולוגיים והתמורות החברתיות במאה הנוכחית עודדו מעבר מחברה מבצעת לחברה לומדת. בעשור האחרון של המאה ה- 20 מתרחש בבתי הספר מהפך בהוראה. למרות שתהליכי השינוי בחינוך היו הדרגתיים ומחושבים הרבה יותר מאשר במגזרים אחרים מתברר, כי בשנים האחרונות חלה תמורה מאד משמעותית בפילוסופית ההוראה הבסיסית, המפנה את מקומה לתפיסה הקונסטרוקטיביסטית המתמקדת במה שקורה לתלמיד בתהליך הלמידה ובשאלה כיצד הוא בונה את הידע שלו. הפיכת התלמיד ממקבל ידע פסיבי ללומד פעיל, הבונה את הידע תוך חקירה וגילוי, חושפת את מגבלות ההסבר המילולי ויוצרת צורך לחפש דרכי הוראה חלופיות לאלה המקובלות, ההוראה הפרונטאלית המסורתית.
על מנת לשפר את תפקודה של מערכת החינוך יש להתמקד בצמצום הפער שבין התוצאות החינוכיות הנוכחיות ובין התוצאות החינוכיות הדרושות להכנת התלמידים של היום לאתגרי המחר (מילשטיין, 1994).
ביצועו של תהליך השינוי בבתי הספר תלוי בראש ובראשונה במורים וביכולתם להתאים את עצמם לגישות החדשות. כדי להכשיר את עצמו לסביבה עתירת הטכנולוגיה חייב המורה לשנות כמעט את כל המרכיבים של זהותו המקצועית: אמנותיו, הרגליו והתנהגותו. גם אם תכנית הלימודים נשארת, לכאורה, כפי שהייתה, סביבה לימודית חדשה מאלצת את המורים הרוצים להישאר במערכת להתמודד עם מכלול שינויים רחב מאוד.
הנטייה בשנים האחרונות לראות בהוראה פרופסיה הובילו לראות במורה אישיות בעלת כושר ונכונות להכרעה תוך התמודדות עם צרכים משתנים. התנהגותו של המורה נוכח תהליכי השינוי במערכת החינוך הינה מעבר ממצב מוכר למצב בלתי מוכר המחייב דפוסי התנהגות חדשים. מורים המתנגדים לשינויים חוששים שהשינוי יפגע במעמדם, בדימוי העצמי שלהם ויחשוף חוסר התאמה מקצועי.
מאפיין אישיות המתקשר לתכונות הנזכרות הוא הדימוי המקצועי. הדימוי המקצועי זוהי התמונה שיש לאדם על האני המקצועי שלו (Super, 1972).
הדימוי המקצועי של המורה נוצר בדרך שבה המורה רואה את עצמו במצבים שונים והוא משתנה בהתאם לנסיבות ומשפיע באופן ישיר על התנהגותו. (Combs, 1981).
שינוי בתפקיד המורה בא לידי ביטוי גם בהשפעת טכנולוגיות המידע המשתלבות בכל היבטי החיים ושולטות באופן אפקטיבי בהיבטים רבים של חיינו. אדם משכיל הינו אדם ששולט במיומנויות הנדרשות להפעלת הטכנולוגיה. בזכות הנגישות למידע והשימוש היעיל בכלים פתוחים, הטכנולוגיה מאפשרת לפרט לבצע ביצועים ברמות חשיבה גבוהות (סלומון, אלמוג, 1994).
על פי גישה זו הדיאלוג בין הלימוד לבין המחשב, הוא זה ש"מלמד". מעורבות המורה מצטמצמת לפעולות התומכות בתהליך ההוראה כמו הדרכה והכוונה , עידוד ותמיכה בלומד (שני, 1986).
תקציר השינויים הטכנולוגיים והתמורות החברתיות במאה הנוכחית עודדו מעבר מחברה מבצעת לחברה לומדת. בעשור האחרון של המאה ה- 20 מתרחש בבתי הספר מהפך בהוראה. למרות שתהליכי השינוי בחינוך היו הדרגתיים ומחושבים הרבה יותר מאשר במגזרים אחרים מתברר, כי בשנים האחרונות חלה תמורה מאד משמעותית בפילוסופית ההוראה הבסיסית, המפנה את מקומה לתפיסה הקונסטרוקטיביסטית המתמקדת במה שקורה לתלמיד בתהליך הלמידה ובשאלה כיצד הוא בונה את הידע שלו. הפיכת התלמיד ממקבל ידע פסיבי ללומד פעיל, הבונה את הידע תוך חקירה וגילוי, חושפת את מגבלות ההסבר המילולי ויוצרת צורך לחפש דרכי הוראה חלופיות לאלה המקובלות, ההוראה הפרונטאלית המסורתית.
על מנת לשפר את תפקודה של מערכת החינוך יש להתמקד בצמצום הפער שבין התוצאות החינוכיות הנוכחיות ובין התוצאות החינוכיות הדרושות להכנת התלמידים של היום לאתגרי המחר (מילשטיין, 1994).
ביצועו של תהליך השינוי בבתי הספר תלוי בראש ובראשונה במורים וביכולתם להתאים את עצמם לגישות החדשות. כדי להכשיר את עצמו לסביבה עתירת הטכנולוגיה חייב המורה לשנות כמעט את כל המרכיבים של זהותו המקצועית: אמנותיו, הרגליו והתנהגותו. גם אם תכנית הלימודים נשארת, לכאורה, כפי שהייתה, סביבה לימודית חדשה מאלצת את המורים הרוצים להישאר במערכת להתמודד עם מכלול שינויים רחב מאוד.
לאור הדברים האלה החלטתי לערוך מחקר בבית הספר בו אני עובדת ולבדוק האם כניסת המחשוב למערכת החינוך תורמת ומשפרת את תחושת המקצועיות של המורה או שהמחשוב, בעצם, מאיים ומחליש את האוטוריטה והיכולת שלו.
 המורים יהוו את אוכלוסיית המחקר שלי ואני אנסה לעמוד על מידת דחייתם/קבלתם את השימוש במחשב כאמצעי עזר טכנולוגי, ולעמוד על רמת רתיעתם וחרדתם מהמחשב, ולבדוק את הקשר בין השימוש בטכנולוגיות המוצעות כיום לדימוי העצמי של המורה.
במחקר אתייחס גם למשתני רקע כמו ותק, גיל ורמת השכלה של המורה על מנת להקיף את כל מרכיבי הנושא וכל האספקטים של הבעיה .