תובענה ייצוגית - מוסדות רגולציה חוץ ממשלתיים ותפקידם בהכוונת מקטעים בכלכלה ובחברה

תקציר העבודה

מוסדות רגולציה חוץ ממשלתיים ותפקידם בהכוונת מקטעים בכלכלה ובחברה

התנהלותה של תובענה ייצוגית צרכנית מול רגולציה ממשלתית

מבוא:

ביסוד היסודות של העולם המשפטי טמונה מערכת חקיקה סבוכה ומורכבת, שכל תפקידה הוא לעגן ולהכיל כמות מרובה, ככל הניתן, של סיטואציות פוגעניות אפשריות, מהן יש להימנע ואותן חובה למנוע. מערכת זו נוצרה עבור האזרח, התושב והאדם הקטן, וזאת בכדי לשמור על זכויותיו ולהגן עליו מפני אכזריותו של העולם הברברי. המערכת השיפוטית, על שלל ערכאותיה ופסיקתה, נועדה להגשים במציאות את ההגנה על האדם הקטן, על ידי אכיפת החוקים והתקנות אשר קבעה מערכת החוק, ענישה של מפרי החוק והרתעה של אלו החושבים להפר.
רגולציה ממשלתית היא הכלי להגשמת מטרות החקיקה השונה, באמצעות זרועות המוסדות הממשלתיים, אשר תפקידם הוא לשמור על תקינות ההתנהלות של השוק עליו הם אמורים לפקח, על ידי הסדרה, השלמת חוסרים חקיקתיים, ענישה והרתעה. אולם, מערכת משפטית בכלל ומוסד התובענות הייצוגיות בפרט, הם דרך נוספת להגשמת מטרות החוק, באמצעות ענישה והרתעה פומביים, וזאת כאשר נכשלת הרגוציה הממשלתית לבצע את תפקידה נאמנה.
מוסד התובענות הייצוגיות הצרכניות נועדו להוות כלי אכיפתי רב עוצמה עבור אלו הניזוקו מהפרת ההוראות של חוק הגנת הצרכן. מערכת היחסים הסבוכה והלא שוויונית בין העוסק לצרכן, משאירה את הצרכן עם שלל פגיעות אפשריות ואינה מותירה לו סיכוי להתקשר בעסקאות כדאיות, ללא הסדרה, פיקוח ואיכפה נאותים מצד גורמים ממשלתיים. אולם, אין לגורמים הממשליים כגון הרשות להגנת הצרכן ואף לא למערכת המשפט הפרטית, היצע מגוון של פתרונות בדבר הפרות יחדניות. הרי שעלויות העסקה בהן מאופיינות הפרות יחידניות אלו כלפי צרכן בודד בסכומן הנמוך, והנזק הטמון כתוצאה מפגיעה בצרכן בעת ביצועה של העסקה הוא נמוך בהתאם. מוסד התובענות הייצוגיות הצרכניות נועד לפתור את בעיית הפגיעה היחידנית, אשר לא זוכה למענה מצד שום גורם, ולהכווין התנהגות נאותה, שוויונית והולמת בין העוסק המפר או בין העוסק המפר הפוטנציאלי לבין הצרכן הבודד, באמצעות פסיקה מענישה ומרתיעה.
בחרתי להתמקד בעבודתי זו בנושא התובענות הייצוגיות הצרכניות וביכולתן להגשים את מטרות החוק ולהוות כלי רגולטורי נוסף וחזק בדיני הגנת הצרכן בשל ריבוי הבקשות לאישור התובענות הללו, המוגשות אל פתחו של בית המשפט, בשל כל הפרה צרכנית או תקלה טכנית של עסקני ענק. בקשות אלו, אף שאין מאושרות עוד להתברר כתובענות ייצוגיות, זוכות לסיקור תקשורתי נרחב, למרות העובדה כי רוב רובן אינן מגיעות לפתחו של בית המשפט כייצוגיות, ואלו שכן, לרוב נסגרות בהסדרי פשרה. למרות זאת, בסיקורים התקשורתיים השונים, במגזינים כלכליים ואף בספרות המקצועית המשפטית, ניתן למוסד התובענות הייצוגיות מקום כבוד של מוסד האוכף את חוק הגנת הצרכן, מגן מפני הפרות ומעניש ביד רמה. בעבודתי זו בחרתי לסקור ולבחון את תפקידה האמיתי של התובענה הייצוגית בקשר עם הפרות חוק הגנת הצרכן ואת יכולתה לשמש ככלי רגולטורי אכיפתי לעניין ההפרות הללו, לאור הספרות המשפטית המקצועית ולאור פסיקתו של בית המשפט.