ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל יחידה 1- מישוב למדינה ·         המרכז הפוליטי היהודי בא"י – תהליכי גיבוש ומאפיינים עיקריים ·         המוסדות הלאומיים , כנסת ישראל , מליאת הועד הלאומי ·         אחדות העבודה , הפועל הצעיר , התקופה העותומנית , פקודת העדות הדתיות , מרכז, פריפריה ·         המרכז הלאומי וקשריו עם מרכזי המשנה ·         התנועה הרוויזיוניסטית ·         גורמים לחיזוק מעמדו של המרכז הלאומי בתקופת היישוב ·         בעיית הייצוג והסמכות במוסדות לאומיים ·         המערכת המפלגתית בתקופת היישוב ·         התפקוד המפלגתי  והיבטיו ( רמות מיסוד, רציפות הפעולה , הרכב חברתי…) ·         היבטים להשוואת גרסאות אידיאולוגיות של ציונות בתקופת היישוב : גורם הזמן , אקטיביות ופסיביות ביחסי אדם-סביבה , קולקטיביזם ואינדיבידואליזם , זהות טריטוריאלית וזהות לאומית , גישה מקסימליסטית , גישה דו לאומית , גישה לאומית פרגמטית, דחיית ההחלטה , שאלה לאומית ובעיה ערבית ,  הסדר החברתי הרצוי וחשיבות הדמוקרטיה , מעמד הדת והשפעת תרבותיות אוניברסליות ויהודיות.
·         סוגיה אידיאולוגית בתקופת היישוב ·         גורמים שסייעו במעבר מישוב למדינה ·         שלושת השלבים בהתפתחות הדמוקרטיה הישראלית : תקופת העיצוב , תקופת הפריחה , תקופת המשבר ·         אלמנטים המשפיעים על המעברים בין שלושת התקופות יחידה 2- שורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ·         עיקרי הדמוקרטיה הליברלית- שלטון העם וריבונות , שלטון הרוב , הגבלת השלטון , הגבלות נורמטיביות  והגבלות פוליטיות חברתיות ( שסעים מצטלבים) ·         תנאים ליציבות הדמוקרטיה: הסכמה , זכויות מיעוט , חירות הפרט…
·         דילמות : קונפליקט ביטחוני , היעדר חוקה , אלימות פוליטית , מעמד המיעוט הערבי ף תרבות שלטונית מושחתת ·         הדמוקרטיה הישראלית : תנאים ליציבות הדמוקרטיה , הדמוקרטיה בישראל ·         השקפות אנטי- דמוקרטיות: מחנה דתי ,מחנה השמאל ומחנה הימין ·         התפתחות הדמוקרטיה בישראל  יחידה 3- סוגיית החוקה בישראל ·         דימוי המנעול ודימוי הקירות החיצוניים להמחשת הצורך בחוקה ·         מהי חוקה – חלק פורמאלי וחלק ליבראלי ערכי ·         חוקי יסוד ·         מהפיכה חוקתית : בעד ונגד ·         סוגי חוקות: פורמאלית, מטריאלית , נוקשה וגמישה ·         חוקה ריאלית וחוקה נומינלית ·         חוקה יציבה ולא יציבה ·         בקרה שיפוטית ·         פולמוס בנושא חוקה בישראל – בעד ונגד ·         חוקי יסוד סיכום קורס- ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל יחידה 1- מישוב למדינה המרכז הפוליטי היהודי בארץ ישראל: תהליכי גיבוש ומאפיינים עיקרים:
המוסדות הלאומיים: הסכנות היהודית וכנסת ישראל כונו "המוסדות הלאומיים", קיימו מנגנונים מנהליים וביצועיי קבועים ופעלו על פי חלוקת עבודה מוגדרת למדי ובהתאם לדפוסי מנהל מודרניים לתקופתם.
למוסדות אלה היה גם מעמד רשמי בתוקף קביעות משפטית מטעם השלטון המנדטורי כמו פקודת העדות הדתיות משנת 1926.
המערכת המוסדית שייצגה את היישוב היהודי בארץ ישראל כמסגרת אוטונומית ונהנתה מהכרת השלטון המנדטורי, כונתה כנסת ישראל.  במסגרת זו פעלה אספת הנבחרים כגוף מייצג שנבחרה בבחירות כלליות ויחסיות (רשאים היו להשתתף כל התושבים היהודים בארץ של הצהירו רשמית על פרישתם מכנסת ישראל).
האסיפה שמשה מעין פרלמנט לדיונים בעלי אופי כללי ביותר, והתכנסה במועדים לא סדירים למושבים מיוחדים.
מליאת הועד הלאומי: גוף מצומצם יותר שבחרה האסיפה ושהתכנס ביתר תכיפות וסדירות. המליאה שמנתה 40- 20 חברים התוותה את המדיניות השוטפת.
המוסד שהיה מופקד על ביצוע החלטות אספת הנבחרים ומליאת הועד הלאומי היה הנהלת הועד הלאומי, שתפקדה כמעין קבינט והייתה כפופה למליאה. אחדות העבודה: מפלגה שנוסדה בשנת 1919 בעקבות האיחוד בים פועלי ציון לקבוצת הבלתי מפלגתיים. מצע המפלגה החדשה קבע כי שאיפתה היא "ליצור עם עברי בקהילת עובדים חופשיים, שווים, החיים מעמלם, מנהלים ושולטים ברכושם, עבודתם, כלכלתם ותרבותם". למפלגה הייתה זיקה להסתדרות הציונית העולמית ולאינטרנציונאל הסוציאליסטי כאחד. בשנות ה- 20 הייתה לגוף הבולט בתנועת הפועלים וכוחה גבר בשנות ה- 30, אז התאחדה עם הפועל הצעיר וכך נוסדה מפא"י. בין מנהיגיה הבולטים היו דוד בן גוריון, יצחק בן צבי וברל כצנלסון.
הפועל הצעיר: מפלגת הפועלים הראשונה בישראל, הושפעה מתורתו של א.ד גורדון והייתה קשורה לרעיון העבודה העברית בארץ ישראל ולכיבוש העבודה. כאמור בשנת 1930 התאחדה עם אחדות העבודה ונהייתה חלק ממפא"י.
התקופה העותומנית: תקופת שלטון הטורקי בישראל.
א"י בתקופה זו חולקה למחוזות נפרדים: דמשק, עכו, ולאחר מכן ירושלים כאשר בראש כל מחוז כזה עמד הפאשה, שהיה מושל כמעט עצמאי.
פקודת העדות הדתיות: פקודה שהעניקה לכל עדה דתית, שהשלטון המנדטורי הכיר בה, אוטונומיה בענייניה הפנימיים. מוסדות כנסת ישראל נטו לפרש את הפקודה פירוש רחב מאוד ולא הסתפקו במתן שירותים דתיים אלא גם בייצוג תביעות היישוב היהודי בא"י כלפי ממשלת המנדט.
מרכז: מקור האשראה והסמכות, שם נקבעים הערכים, שם מחולקים המשאבים, המקום אליו מופנה הזיקה של האוכלוסייה.
פריפריה: אותם המגזרים הפסיביים שבתחום הסמכות של המרכז שאינם משתתפים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעיצוב דמות החברה והמשטר הפוליטי המקובל בה.
מרכזי משנה: בעצם, בין מרכז לפריפריה.
מרכזים המתחרים במרכז, מפלגות, ההסתדרות הכללית בתקופת היישוב.
המרכז: השייכות למרכז הייתה וולונטרית, המרכז בתקופת הישוב היה מורכב משני גופים:
1.                               הסוכנות היהודית: הייתה אחראית על גיוס כספים בחו"ל וחלוקת האדמות.
2.                               הועד הלאומי/ האספה: ייצוג היישוב היהודי מול ממשלות העולם, בעצם הממשלה שבדרך.
המרכז הלאומי וקשריו עם מרכזי המשנה:
התיאוריה גורסת כי המגזר החברתי הנושא על כתפיו את בניין המרכז הלאומי הוא מגזר מיוחד באיכותו הסוציו- דמוגרפית.
מדובר ברוב המקרים בשכבת עילית של משכילים בעלי נטייה פוליטית מערבית, המתגוררים בערים הגדולות ומשמשים סוכני חברות פוליטי לשאר הציבור.
תיאור זה אינו הולם את היישוב בקופת המנדט שכן התכונות התרבותיות, החברתיות והדמוגרפיות של האוכלוסייה בתקופת היישוב לא עלו בקנה אחד עם הדגם התיאורטי שהרי רוב הציבור בארץ באותה התקופה התחנך בתרבות אירופאית ולפיכך אפיון זה לא היה ייחודי לעילית. יתר על כן, ההחלטה לעלות ארצה נבעה בעיקר משיקולים אידיאולוגיים כך שרוב היישוב היהודי שעלה ארצה היה בעל מודעות אידיאולוגית גבוהה למדי, אפיון שאינו מתאים למגזר פריפריאלי כפי שהוא מוגדר בדגם התיאורטי.
גם המגזר החקלאי- הקיבוצים והמושבים- גם הוא לא דמה בתכונותיו לאיכרות המסורתית, שהיא בד"כ איטית בהתפתחותה התרבותית. רוב המתיישבים שעסקו בחקלאות היו בני המעמד הבינוני, בעלי השכלה על יסודית והכירו מקרוב את התורות הפוליטיות שרווחו באירופה באותן שנים. נוצר איפה מצב פרדוכסלי, שכן המרכז הפוליטי שהלך ונוצר בארץ לא היה המקור הבלעדי או אפילו העיקרי לחידושים ערכיים וליוזמות חברתיות, רוח החדשנות והיוזמה שאפיינה את היישובים החקלאים הרחיקה לכת עד שהמרכז עצמו התקשה לעכלה. כל המאפיינים האלה מעוררים תהיות בנוגע למידת התאמתו של המודל מרכז- פריפריה למציאות הארץ ישראלית בתקופת הישוב.
–
יחידה 5- 4 כנסת מול ממשלה ·         משטר נשיאותי ומשטר פרלמנטרי ·         משטר פרלמנטרי יציב ובלתי יציב ·          תפקיד הפרלמנט במשטר פרלמנטרי ·         האופוזיציה ·         הקואליציה ·         כוחו של ראש הממשלה ·         אחריות פרלמנטרית : אחריות משותפת, אחריות מיניסטריאלית , אחריות מיניסטריאלית כללית אישית עקיפה אישית –ישירה ·         מאזן הכוחות בין רשות מבצעת לרשות מחוקקת ·         ירידה ועלייה בכוחו של הפרלמנט יחידה 6     דת ומדינה ·         דגמים ביחסי דת ומדינה : דגם המדינה התאוקרטית , דיכוי הדת על ידי המדינה , דגם הכנסייה הרשמית , דגם הקהילות המוכרות , דגם רב תרבותי , שיתוף פעולה בין דת למדינה ·         הסדרים דתיים הפוגעים בדמוקרטיה הישראלית ·         סטטוס קוו + סוגיות בנושא הסטטוס קוו ( פרשת רופאייזן דיוני אישיות…) ·         דרכים להסרת אחריות ממוסדות שלטון ·         מוסדות דתיים יחידות 8-7   סוגיית המפלגות ·         גישה אליטרית וגישה פלורליסטית ·         אבחנה בין גופים למפלגות ·         תפקיד המפלגה בישראל ·         מפלגות בישראל ·         המערכת המפלגתית :
סוגי מערכות ·         פלורליזם מקוטב ·         קריטריונים למיון מפלגות ·         שינויים במפלגות לפי מאמרו של גולדברג " היקף התפקוד" יחידה 9  הבחירות בישראל ·         גישה רובית ובחירות יחסיות ·         ייצוגיות והוגנות , יעילות ויציבות , קושי בוחר- נבחר השפעה על הרכב הממשלה ·         סוגיות של רשימות בבחירות יחסיות : נוקשה גמישה פתוחה וחופשית ·         גישות לחקר התנהגות הבוחר : גישה מבנית , גישה אקולוגית , גישה סוציו פסיכולוגית וגישה רציונאלית ·         משתנים סוציו דמוגרפיים המשפיעים על התנהגות הבוחר הישראלי ·         השוואה בין חוק יסוד הממשלה הישן לחוק בחירה ישירה של ראש הממשלה ·          בחירות מיוחדות יחידה 10  תקשורת ופוליטיקה ·         גישה מערכתית ·         גישה ניאו מרקסיסטית ·         מאפייני תקשורת –פוליטיקה : דגם טוטליטרי , דגם אוטוריטרי , דגם מגויס , דגם האחריות החברתית ·         יחסי גומלין בין תקשורת לפוליטיקה בישראל – ברמה פורמאלית ולא פורמאלית יחידה 11  סוגיית המיעוט הערבי ·         מודלים של רוב ומיעוט ·         בעיית הביטחון בהקשר למיעוט ערבי ·         בעיית הקרקעות ·         סוגיה חברתית – כלכלית ·         תהליך הפלסטיניזציה ·         בעיית הזהות הערבית ·         דפוסי הצבעה הערבית