ישנם המון סוגי כתיבה ומבחר הטקסטים לניתוח הינו רחב מאד. נשאלת השאלה מה משמעות הטקסטים השונים בתוך ההקשרים שבהם פועלים ואף נוצרו.
אני אנסה לבחון את המתחים שבין הכתיבה השקופה, ההיסטורית, האובייקטיבית, לבין הכתיבה הספרותית, הנרטיבית. אדגים את דבריי בעזרת מספר מצומצם של כתבות מהעיתונות הישראלית היומיומית – ynet ו"ידיעות אחרונות", תוך התבססות על כתבי החוקרים: רועה, אריסטו, ליבס ובר-נחום ונייגר.
מסגרת מדיה תפקידה לכנס אירועים יומיומיים לסכימה מאורגנת שניתן לדבר עליה במספר מילים. נרטיב ומסגרת מדיה פועלים ביחד – הנרטיב בוחן את בניית הסיפור, ומסגרת המדיה מבטאת את כותרת-העל שבה נבנה הנרטיב הנבחר.
העיתונות בדרך כלל בוחרת מסגרת מדיה אחת ומספרת את הסיפור תחתיה- נק' מבט ספציפית. אני אנסה לעמוד על המתחים שבין מסגרות מדיה ונרטיבים הנגלים מתוך השוואה בין כלי תקשורת שונים המטפלים באותו עניין. אדגים את דבריי בעזרת מספר מצומצם של כתבות מהעיתונות הישראלית היומיומית – ynet, ו- "The Jerusalem Post", תוך התבססות על כתבי החוקרים: בלום-קולקה, כהן ורועה, וולפספלד ודור.