המזרח התיכון בימינו

סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 95
שנת הגשה 2020
מספר מילים 1793

תקציר העבודה

שאלה 1
1. "ות'בה"- בערבית "זינוק", "התנערות". מינוח שניתן למהומות אלימות שאיימו להפיל את המשטר בינואר 1948, בעקבות אישור הסכם פורטסמות'. הות'בה, גרמה לפיטורי רה"מ, טראומה למנהיגים העיראקים ולהבנה כי חתימה על הסכם בריטי-עיראקי אינו דבר פשוט.
2. מבוא: בשנות ה 30 ו 40 של המאה העשרים התחזקה האידיאולוגיה הלאומית והפאן-ערבית, שעסקה גם בבעיית פלסטין. חשיבותה גדולה בעיקר אצל בני האפנדיה בעראק, בגלל תסכוליהם על רקע האבטלה, חולשת ארצם מול המערב, המצוקות הכלכליות-החברתיות, ומשבר הזהות שנוצר בעקבות החריגה מהמסגרות החברתיות ומן האידיאולוגיות המסורתיות. הלאומיות והפאן-ערביות נתנו מענה למצוקות הזהות של האפנדיה. בנוסף, הלאומיות והפאן-ערביות עזרו לבני העילית לשמור על הסטטוס קוו הכלכלי-החברתי והפוליטי הנוח להם: היה אפשר להסיט את הטענות על המצב החברתי-הכלכלי לנושא הלאומי והפאן-ערבי, ולהבטיח שכשימומשו תבאנה על תיקונן הבעיות האחרות.
2.1. מדיניות החוץ של בית המלוכה העארקי
2.2. פרדוקס ביחסים עם בריטניה
2.3. הזירה הפנים עיראקית
2.4. המניע לפעילות בין-ערבית
2.5. המאבק על ההגמוניה מול מצרים
לסיכום, תהליך שילובה של בעיית פלסטין בעניין הערבי במדיניות הפנים של עראק, ושאיפותיה של עראק ומדיניותה הבין-ערבית הפכו את המעורבות בנושא לשאיפה של הציבור, ואת הקיצוניות של העילית וההנהגה לכורח קיומי בעבורן. כך שנסיבות פוליטיות פנימיות וחיצוניות הפכו עראק למנוע המרכזי בדחיפת מדינות ערב למעורבות במלחמת 1948 בא"י.
שאלה 2
מבוא: ביולי 1968 עלה סדאם חוסין לשלטון בעירק אחרי מהפכה שביצעה מפלגתו – הבעת'. המהפכה התאפשרה הודות לחולשה אזרחית, חברתית, לאומית ופוליטית.
כבר בעת הקמתה סבלה עראק מבעיית גיבוש לאומי עקב ההרכב האתני המגוון שלה.
בתקופה ההאשמית נקשרו ראשי השבטים למנגנון המדינה והתוצאה הייתה ניכור בני השבטים ממנהיגיהם. חולשת הכוחות החברתיים בלטה גם היא כבר אז, כאשר שכבת הביניים לא השכילה להתארגן סביב האינטרס המשותף והניחה לפוליטיקאים לתמרן אותה לעבר מטרות פאן-ערביות שעה שהמערכת הפוליטית עוקרה מתוכן בגלל שליטתו המוחלטת של נורי אל-סעיד בה.
1. תקופת קאסם:
ביולי 1958 השתלט צבא עראק בפיקוד עבד-אל-כארים קאסם על ארמון המלוכה והשלים הפיכה. בתקופת שלטון קאסם עלתה חשיבות הכוחות האידאולוגיים, פעילות המפלגות גברה ושכבת הביניים התרחבה.
1.2. הגיבוש הלאומי:
1.3. הכוחות הפוליטיים-חברתיים: .
2. מהפכת אל-בעת' הראשונה:
בפברואר 1963 חוללה קואליציה בהנהגת עבד אל-סאלים עארף הפיכה ששמה קץ לשלטון קאסם. נערך מצוד אחר תומכי קאסם וקומוניסטים. במסגרת "טיהור" זה נרצחו ונעצרו משכילים ומנהיגים פוליטיים. בין פברואר לאוקטובר 1963 נרצחו כעשרת אלפים איש. הדבר פגע אנושות בכל הגורמים הפעילים פוליטית וחברתית, שמהם הייתה עשויה להתפתח חברה אזרחית.
2.1 היחסים עם הכורדים:
2.2 השיעים: על אף אידאולוגית המפלגה, שסירבה להתחשב בהבדלים שבין הסונים לשיעים בפועל, המאבקים במפלגה, הרחיקו מההנהגה שיעים או שתומכיהם היו שיעים. לשורות ההנהגה נכנסו קצינים סונים רבים. כך הפכה אל-בעת' לכוח ששימר את ההגמוניה הסונית. עבד אל-סלאם עארף, לעומת זאת, התיר לארגון השיעי הרדיקלי אל-דַעְוַה לפעול, ויחסי השיעים עם המדינה שופרו.
2.3 הכוחות החברתיים-פוליטיים:
3. 3.1 :המפלגות ועליית צאדם: …..
3.2סיכום: בעקבות תהליך מתמשך, מאז ימי המלוכה ההאשמית ועד למהפכת אל-בעת' השנייה הלכה המדינה והתחזקה. הכנסות הנפט שהלכו וגדלו העמידו לרשותה משאבים רבים, ואולם המערכת הפוליטית סבלה מחולשה. הגיבוש הלאומי היה חסר במשך כל התקופה, והתבטא בתחושת הקיפוח השיעית, ובשאיפות ההיפרדות של הכורדים. הכוחות החברתיים נוטרלו בגלל תלותה של שכבת הביניים במדינה, האכזבה בעקבות התקוות הגדולות שעוררה מהפכת 1958 והעייפות ממאבקי הכוח האלימים והטרור שהפעיל השלטון. על רקע זה נפגעה יכולת ההתפתחות של חברה אזרחית. במצב זה, מיקומו של צדאם חסין במפלגת אל-בעת' ושליטתו במנגנון הביטחון שלה העניקו לו נקודת זינוק אידאלית לתפיסת השלטון והנהגת המדינה.