תוכן העניינים

1 .       תקציר מנהלים …3

2 .       סקירת ספרות -5

3 .       הגדרות 7

4 .       סקירת תקן חשבונאות 20 הישן והתקן המתוקן ..8
5.       הבדלים בין תקן חשבונאות מספר 20 הישן לתקן חשבונאות מספר 20 המתוקן .10
6 .       תקן חשבונאות מספר 15 ..16
7.       ניהול רווחים.
            7.1ניהול רווחים סוג
1 -.18
            7.2ניהול רווחים סוג
2 -..21
            7.3ניהול רווחים סוג 3 -..
5            
8 .       בדיקה מדגמית ..26
9.       סיכום ומסקנות .29

1 0.רשימה ביבליוגרפית –32
                                                                                               
1 .תקציר מנהלים תקן חשבונאות מספר 20, תקופת הפחתת מוניטין, פורסם במרס 2004. התקן קובע שמוניטין יופחת על פני אורך החיים השימושיים שלו, באופן שיטתי ותקופת ההפחתה צריכה לשקף את האומדן הטוב ביותר של התקופה בה צפויות לנבוע לישות הטבות כלכליות עתידיות מהמוניטין.
בחודש מארס 2006 פורסם תקן חשבונאות מספר 20 המחודש – בדבר הטיפול החשבונאי במוניטין ובנכסים בלתי מוחשיים של חברה מוחזקת אשר תחילתו מיום 1.1.2006. תקן חשבונאות זה מחליף את תקן חשבונאות מספר 20, תקופת הפחתת מוניטין. בהתאם לתקן 20 המתוקן מחד נדרשת הכרה פרטנית יותר של נכסים בלתי מוחשיים במועד הרכישה ומאידך מופסקת הפחתה השיטתית של מוניטין בדוחות הכספיים,במקום הפחתה שיטתית. המוניטין כפוף לבחינת ירידת ערך אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר אם קיימים סימנים המצביעים כי ייתכן וחלה ירידה בערכו. כמו כן התקן קבע כי נכסים בלתי מוחשיים שזוהו כבעלי אורך חיים בלתי מוגדר לא יופחתו באופן שיטתי. נכס בלתי מוחשי בעל אורך חיים מוגדר יופחת על פני אורך החיים השימושיים שלו בכפוף לבחינת ירידת ערך בהתאם להוראות תקן חשבונאות מספר 15. סעיף 17 לתקן חשבונאות מספר 20 המתוקן קובע כי ישות תבחן ירידת ערך של מוניטין הנובע מרכישה של חברה בת ונכסים בלתי מוחשיים בהתאם לשיטה שנקבעה בתקן חשבונאות מספר 15 הקובע את הטיפול החשבונאי וההצגה הנדרשים במקרה של ירידת ערך נכסים. בעבודה זו בדקנו את השוני בין תקן חשבונאות מספר 20 הישן למתוקן, את ההשלכות של הבדלים אלו וכיצד הדבר משפיע על הדו"חות הכספיים.
בעקבות התקן, חברות חדלו מלרשום הוצאות של הפחתת מוניטין, וכך הרווח הנקי שלהן גדל.
תיקון תקן חשבונאות מספר 20 יוצר הזדמנות לביצוע מגוון רחב של טריקים חשבונאיים לייפוי התוצאות לאחר הרכישה. בעקבות זאת החלטנו לבדוק במסגרת עבודתנו שלושה דרכים לניהול רווחים עקב תיקון תקן 20 בדבר מוניטין תוך שימוש במספר דוגמאות  הקשורות לכל ניהול בפני עצמו.
1.מבחן ירידת הערך של המוניטין רצוף בהפעלת שיקול דעת רב ובהסתמכות על הערכות ואומדנים סובייקטיביים אשר ניתנים ע"י מומחים לאותה חברה אשר ברצונה לבדוק את ערך המוניטין.כידוע לכל, ככל שכלל חשבונאי הינו סובייקטיבי יותר, היכולת לאכוף אותו קטנה יותר. לכן קשה להאמין בהצלחת אכיפת המבחן המורכב ירידת ערך המוניטין. רמת הסובייקטיביות של ההחלטות הנדרשות ליישום בתקן זה כה גבוהות, עד כי אין לדעת אם בסופו של יום מרחב ההזדמנויות למניפולציה של המספרים המדווחים גדל או קטן, כלומר קיימת סבירות גבוהה כי המנהלים יבצעו ניהול רווחים שזוהי פעילות מכוונת של הנהלת חברה במטרה לשנות את התוצאות המדווחות בדוחות הכספיים, תוך שמירה על עקרונות חשבונאיים מקובלים.
2 .ניהול הרווחים נוסף אשר הוא הנפוץ שבהם הוא ייחוס יתר של עלות הרכישה לנכס מוניטין שסכומו הוא ההפרש בין עלות הרכישה לבין שווים הנאות של הנכסים המזוהים של הנרכשת בניכוי התחייבויותיה. מאז ומתמיד "שכחו" חברות שרוכשות לייחס שווי לנכסים בלתי מוחשיים של הנרכשת או לייחס להם שווי נמוך מידי זאת כדי להגדיל את חלקם של המוניטין בעלות הרכישה.
3. בעקבות פרויקט התאימות (convergence) התקינה האמריקאית מתאימה את הכללים שלהם בעניין צירוף עסקים ל IFRS, כתוצאה מכך חברות שמיישמות את כללי החשבונאות בארה"ב מחויבות להכיר בשווי ההוגן של המחקר ופיתוח בתהליך (R&D in process) כנכס לגבי עסקאות שמועד רכישתן הוא מינואר
2 009. מבחינה חשבונאית מועד הרכישה הוא בדרך כלל מועד סגירת העסקה. הנכס שנוצר יופחת בקצב ההכנסות שינבעו מאותם הפרויקטים ו/או במקרה של כישלון הפרויקט. המנהלים מנצלים את התקינה הישנה שבה יש פרצה בעניין רכישת מחקר ופיתוח בתהליך.
בנוסף  לצורך עבודתנו ערכנו בדיקות מדגמיות, ע"י ניתוח מדד ת"א
5 אשר הינו מדד מחירים המייצג את המחיר המצרפי של מניות
5 החברות המובילות בשווי השוק שלהן בבורסה לניירות ערך בת"א שכן מבדיקות שביצענו עולה כי למנהלים אפשרות לניהול רווחים ויכולת "משחק" עם הצגת המוניטין בדו"חות הכספיים. וכי אף חברה לא ביצעה ירידת ערך למוניטין.
מסקנות: בעקבות השינוי שיצר תקן 20 המתוקן ,מחד חברות תייחסנה את עודף העלות הנוצר בעת הרכישה  לנכסים בלתי מוחשיים ואת השארית  הנותרת תייחס למוניטין, בעוד שבעבר העודף שנוצר בעת הרכישה יוחס  למוניטין , שכן כיום נדרשת החברה לברר האם עודף הרכישה לא צמח כתוצאה מנכסים בלתי מוחשיים אחרים.  יחד עם זאת  התקן יצר שינוי נוסף לעניין אי הפחתת המוניטין  בכך  שיש להעריכו אחת לשנה ע"י מומחים  ורק אם חל ירידה בערכו של המוניטין אזי תוכל החברה להפחיתו. מאידך בעקבות תקן 20 המחודש חברות יעדיפו בעת הרכישה לייחס כמה שיותר מעודף העלות למוניטין בכך שייחסו פחות לנכסים בלתי מוחשיים זאת, כדי שלא יהיה צורך להפחית את ערך הנכסים, המופחתים בהתאם לאורך החיים הכלכלי שלהן ועל כן חברות הפסיקו לרשום הוצאות של  הפחתת  מוניטין  דבר אשר  מביא לתוצאות הרווח בדוחותיהן הכספיים לגדול.