1 . תיאוריה. 7
1 .1 חקיקה. 7
1 .2 פסיקה. 7
1 .3 הספרות המשפטית. 7
1 .4 התפתחות דיני החוזים.. 7
1 .4.1 האופן שבו התפתח מושג החוזה. 7
1 .4.2 התגבשות דיני החוזים:. 7
1 .4.3 תיאוריות שמצדיקות קיומם של דיני חוזים.. 7
1 .5 נתונים היסטוריים על דיני החוזים בישראל. 8
1 .6 מהו חוזה?. 9
2 . חוק החוזים – פרק א': כריתת חוזה. 10
2 .1 מיתוסים לעניין חוזים.. 10
2 .2 פס"ד רבינאי 10
2 .3 גמירת דעת. 11
2 .4 מסויימות. 11
2 .4.1 מהם הפרטים המהותיים?. 12
2 .5 הצעה לציבור (§2) 12
2 .5.1 פס"ד קרליל. 12
2 .6 מבחן הכוונה ליצירת יחסים משפטיים.. 13
2 .6.1 מהות הדרישה. 13
2 .6.2 למי נתנה ההבטחה, שיכולה לקבל תמיכה חברתית מוסדית?. 13
2 .6.3 האם מבחן הכוונה הוא על כוונה?. 13
2 .6.4 פס"ד נחמני נ' נחמני 14
2 .6.5 מיקום מבחן הכוונה ליצירת יחסים משפטיים.. 14
2 .6.5.1 עמדת האקדמיה. 14
2 .6.5.2 עמדת הפסיקה. 14
2 .7 הצעה (§2) משפטים
2 .7.1 האפשרות לחזור מהצעה. משפטים
2 .7.1.2 הצעות רגילות. משפטים
2 .7.1.3 הצעות בלתי חוזרות. משפטים
2 .7.1.4 מה קורה שמנסים להסתמך על מנגנון החרטה יותר מידי?. משפטים
2 .7.2 פקיעת הצעה (§4) 16
2 .8 קיבול (§5) 16
2 .8.1 קיבול בשתיקה. 16
2 .8.2 מועד הקיבול (§8) 16
2 .8.3 קיבול לאחר פקיעה (§9) 16
2 .8.4 קיבול תוך שינוי (§11) 17
2 .8.5 נוסחת הקשר. 17
2 .9 הצעה וקיבול או משא ומתן 17
2 .10 תום לב במו"מ (§12) 17
2 .10.1 קטגוריות של מצבים בהם יש חשד מוגבר לחוסר תום לב. 18
2 .10.2 סעדים במקרה של חוסר תום לב לפני כריתת החוזה. 18
3 . חוק החוזים – פרק ב': ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו 19
3 .1 הפגמים בפרק ב' מושפעים מהרעיון של תום הלב. 19
3 .2 מהי טעות (בסיס ל§14 ו-§משפטים) 20
3 .2.1 טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה (§14(ד)) 20
3 .2.1.1 גישה 1: ספקטור נ' צרפתי לפי השופט אשר. 20
3 .2.1.2 גישה 2: טדסקי 20
3 .2.1.3 גישה 3: פרופ' פרידמן 20
3 .2.1.4 איזה גישה ומתי?. 20
3 .3 הטעיה (§משפטים) 21
3 .3.1 הטעיה במעשה. 21
3 .3.2 חובת גילוי (הטעיה במחדל) 21
3 .3.2.1 חובת גילוי מן הדין 21
3 .3.2.2 חובת גילוי מן הנוהג. 21
3 .3.2.3 חובת הגילוי מן הנסיבות. 21
3 .3.2.4 היסוד הנפשי של המטעה. 22
3 .3.3 קשר סיבתי 22
3 .4 טעות (§14) 22
3 .4.1 שני היסודות הראשונים – חוזה + טעות אופרטיבית. 22
3 .4.2 היסוד השלישי – יסודיות הטעות. 22
3 .4.3 קשר סיבתי 22
3 .4.4 היסוד הרביעי – ידיעת הצד השני 'על-כך' 23
3 .4.4.1 גישה 1: פרופ' צלטנר. 23
3 .4.4.2 גישה 2: הפסיקה. 23
3 .4.4.3 גישה 3: פרופ' שליו 23
3 .4.5 אי ידיעה של הצד השני (§14(ב)) 23
3 .5 כפייה (§17) 23
3 .5.1 לחץ. 23
3 .5.1 אזהרה בתום לב על מימוש של זכות, איננה כפייה. 24
3 .5.2 יסודותיו של חוזה בכפייה. 24
3 .5.3 פס"ד שפיר נ' אפל. 24
3 .5.4 פס"ד רחמים נ' אקספומדיה. 24
3 .5.5 פס"ד מאיה נ' פנפורד.
5
3 .5.5.1 המבחנים של חשין (איכות הלחץ ועוצמת הלחץ)
5
3 .5.5.2 הקשר לתום לב. 26
3 .6 עושק (§18) 26
3 .6.1 יסודות העושק. 26
3 .6.1.1 חוזה. 26
3 .6.1.2 מצוקה. 27
3 .6.1.3 ניצול המצוקה. 27
3 .6.1.4 גריעות התנאים.. 27
3 .6.1.5 קשר סיבתי 27
3 .6.2 פס"ד גדע נ' כהן 27
3 .6.3 פס"ד שפיר נ' אפל. 28
3 .6.4 פס"ד גנז נ' כץ. 28
3 .6.4.1 הקשר לתום לב. 28
3 .7 תוצאות הפגמים של פרק ב' 29
3 .7.1 הנפקות לקיומו של פגם.. 29
3 .7.1.1 החוזה לא בטל. 29
3 .7.1.2 אפשרות הבחירה בביטול. 29
3 .7.1.3 חובת תום הלב של המבטל. 29
3 .7.1.4 ביטול חוזה זו לא הפרה. 29
3 .7.2 איך מבטלים?. 29
3 .7.2.1 §20 קובע את דרך הביטול. 29
3 .7.2.2 הזמן הסביר. 29
3 .7.2.3 ביטול אוטונומי או באמצעות ביהמ"ש.. 29
3 .7.3 ביטול חלקי (§19) 29
3 .7.4 תוצאת הביטול – חובת השבה (§21) 30
4 . חוק החוזים – פרק ג': צורת החוזה ותוכנו 30
4 .1 חוזה על תנאי (§27) 30
4 .1.2 פס"ד זגורי 30
4 .1.3 פס"ד שמיר נ' הוך. 30
4 .1.4 חוזה על תנאי מפסיק. 30
4 .1.5 חוזה על תנאי מתלה. 31
4 .1.5 סיכול התנאי (§28) 31
4 .1.6 אי התקיימות תנאי במועדו (§29) 31
4 .1.7 חוזה הטעון הסכמת צד ג' או רישיון ע"פ חוק (§27(ב)) 31
4 .1.7.1 פס"ד נתיבי איילון 32
4 .2 פרשנות. 32
4 .2.1 סעיפי החוק. 32
4 .2.1.1 תכנו של חוזה (§24) 32
4 .2.1.2 פירוש של חוזה (§
5 ) 32
4 .2.1.3 השלמת פרטים (§26) 33
4 .2.2 המצב לפני פס"ד אפרופים.. 33
4 .2.2.1 תורת [שני] השלבים.. 33
4 .2.2.2 פס"ד וינוגרד נ' ידיד. 34
4 .2.2.3 פס"ד אתא נ' זולוטולוב. 34
4 .2.3 פס"ד אפרופים.. 35
4 .2.3.1 הזמן אליו מתייחסות הנסיבות. 35
4 .2.3.2 המנגנון הכלכלי עליו הויכוח בפס"ד אפרופים.. 35
4 .2.3.3 סוגי האיחורים והסנקציות. 35
4 .2.3.4 המחלוקת הפרשנית. 35
4 .2.3.5 מתחים שעלו מפס"ד אפרופים.. 36
4 .2.3.6 התפלגות עמדות השופטים לגבי השאלה הטקסטואלית. 36
4 .2.3.7 טיעוני ברק נגד תורת השלבים.. 38
4 .2.4 המצב אחרי פס"ד אפרופים.. 39
4 .2.4.1 ביקורת חברתית על המשפט בכלל ועל דיני החוזים בפרט.. 39
4 .2.4.2 תורת הפרשנות החדשה. 39
4 .2.4.3 כוונת הצדדים או כוונת הציבור (שיקולי מדיניות)?. 39
4 .2.4.4 הקודיפיקציה בעקבות פס"ד אפרופים.. 39
4 .2.4.5 זניחת התכלית הסובייקטיבית. 40
4 .2.4.6 פס"ד מלגרום נ' משען – הכנסת ערכים לתכלית האובייקטיבית. 40
4 .2.4.7 פס"ד נפיסי נ' נפיסי 40
4 .2.4.8 פס"ד מגדלי הירקות. 41
4 .2.4.9 תכלית אובייקטיבית או תקנת הציבור. 42
4 .2.5 סעיפי פרשנות בהצעת הקודיפיקציה. 42
4 .3 חוזה פסול. 42
4 .3.1 המצב בעבר ובשיטות משפט אחרות. 42
4 .3.2 המצב בישראל. 42
4 .3.3 פס"ד זגורי 43
4 .3.4 חוזה בלתי חוקי 43
4 .3.4.1 לא כל ניגוד לחוק גורם לחוזה להיות בלתי חוקי 43
4 .3.4.2 פס"ד טבעול נ' שף-הים.. 44
4 .3.4.3 סוגים של אי חוקיות. 44
4 .3.5 חוזה בלתי מוסרי 45
4 .3.6 חוזה הנוגד את תקנת הציבור. 45
4 .3.6.1 הגדרת המונח. 45
4 .3.6.2 חופש העיסוק. 46
4 .3.6.3 פס"ד סער. 47
4 .3.6.4 פס"ד טבעול נ' שף-הים במבט של תקנת הציבור. 48
4 .3.7 חדירת המשפט הציבורי למשפט הפרטי 48
4 .3.7.1 ציבורי מול פרטי 48
4 .3.7.2 פס"ד קסטנבאום.. 49
4 .3.7.3 השפעת הלכת פס"ד קסטנבאום להלכה שיצאה מפס"ד רביב נ' בית יולס.. 50
4 .3.7.4 פס"ד לוין נ' לוין:
ערך הגישה החופשית לערכאות. 50
4 .3.7.5 ערוצים להכנסת השיקולים הציבוריים לדיני החוזים.. 51
4 .3.7.6 הדברים הזורמים בצינור תקנת הציבור. 51
4 .3.8 שוויון דרך תקנת הציבור. 51
4 .3.8.1 פס"ד רקנט.. 52
4 .3.8.2 השוויון אחרי פס"ד רקנט.. 53
4 .3.8.3 מודל זהות המפלה. 54
4 .3.8.4 פסקי-דין לאחר פס"ד רקנט.. 55
4 .3.8.5 מודל זהות המופלה. 55
5. תום הלב כעקרון חוזי (§39) 56
5.1 תום לב בקיום חיובים.. 57
5.1.1 פס"ד שירותי תחבורה ציבוריים.. 57
5.1.2 פס"ד שיכון עובדים.. 58
5.1.3 פס"ד החברה הכלכלית לאילת. 59
5.1.4 פס"ד מדינת ישראל נ' פבר. 59
5.1.5 פס"ד Eximin. 59
5.2 תום לב בשימוש בזכויות. 60 5.2.1 פס"ד ג'רבי נ' בן דוד. 60 5.3 הכנסת שיקולים ציבוריים דרך תום הלב. 60 5.4 תוצאת הפרת החובה לנהוג בתום לב. 60
6 . חוק החוזים – פרק ד': חוזה לטובת אדם שלישי 61
6 .1 מקרים נפוצים של חוזים לטובת אדם שלישי 61
6 .2 הקניית הזכות (§34) 62
6 .2.1 פס"ד חושי נ' הטכניון 62
6 .2.1.1 המבחנים להיותו של אדם מוטב (האדם השלישי) 62
6 .2.3 פס"ד אליה נ' אליה. 63
6 .2.4 פס"ד גולדמן נ' מיכאלי 63
6 .2.5 פס"ד בלמן נ' עידן 63
6 .3 דחיית הזכות (§35) 63
6 .4 טענות נגד המוטב (§37) 64
6 .5 שמירת זכותו של הנושה (§38) 64
7. חוק חוזים אחידים.. 64
7.1 חוזים אחידים ותניות פטור. 64
7.2 חוק החוזים האחידים החדש.. 65
7.2.1 מטרת החוק. 65
7.2.2 שמירת דיני החוזים הכלליים.. 65
7.3 ביה"ד לחוזים אחידים.. 65
7.4 תום לב בחוזים אחידים.. 65
7.4.1 סעיף 12. 65
7.4.2 סעיף 39. 66
7.5 תקנת הציבור. 66
7.6 עושק. 66
7.7 הגדרות לתחולת החוק (§2) 66
7.7.1 הגדרת חוזה אחיד. 67
7.7.2 הגדרת תנאי בחוזה אחיד. 67
7.7.3 סייגים לתחולת החוק (§23) 67
7.7.4 החוק חל על כל צד לחוזה. 67
7.8 מבחן הקיפוח. 68
7.8.1 הגדרת תנאי מקפח. 68
7.8.2 חזקת הקיפוח. 68
7.9 חוזה אחיד – ניתוח סכמטי 69
8 . חוק התרופות. 69
8 .1 היסוד הנפשי של המפר. 70
8 .2 מהי הפרה?. 71
8 .3 סוגי התרופות ביחס לאינטרסים והשיקולים לקיומם.. 71
8 .3.1 אינטרס ההשבה. 72
8 .3.2 אינטרס ההסתמכות. 72
8 .3.3 אינטרס הציפיות. 72
8 .4 אכיפה. 73
8 .4.1 צו לסילוק חיוב כספי 73
8 .4.2 צו עשה אחר. 73
8 .4.3 צו לא תעשה (צו מניעה) 73
8 .4.4 צו לתיקון תוצאות ההפרה או סילוקן 73
8 .4.5 הדרך לאכיפה. 73
8 .4.6 תנאים באכיפה. 74
8 .4.6.1 אכיפה תוך שערוך. 75
8 .4.6.2 אכיפה בקירוב. 75
8 .4.7 סייגים לאכיפה. 75
8 .4.7.1 החוזה אינו בר-ביצוע. 76
8 .4.7.2 אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי 76
8 .4.7.3 ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם ביהמ"ש או הוצל"פ. 77
8 .4.7.4 אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין 77
8 .4.7.4.1 פס"ד פרץ נ' ביטון (הגישה הצרה) 77
8 .4.7.4.2 פס"ד פומרנץ נ' קדש (הגישה הצרה. בצ"ע התחשבות בצד ג') 78
8 .4.7.4.3 פס"ד לוין נ' לוין (הרחבת סייג הצדק) 78
8 .5 ביטול חוזה. 79
8 .5.1 הפרה יסודית. 79
8 .5.1.1 הפרה יסודית מוסכמת. 80
8 .5.1.2 הפרה יסודית מסתברת. 80
8 .5.1.3 שאלת הצפיות. 81
8 .5.1.4 "האיחור הקל". 81
8 .5.1.5 הפרה יסודית מסתברת בפרקטיקה. 82
8 .5.1.6 פס"ד רונן נ' סעל"ר. 82
8 .5.2 הפרה רגילה. 82
8 .5.3 דרך הביטול (הודעת ביטול) 83
8 .5.3.1 צורת הודעת הביטול. 83
8 .5.3.2 תוכן הודעת הביטול. 83
8 .5.3.3 זמן הודעת הביטול. 84
8 .5.4 תוצאות הביטול – השבה. 84
8 .6 פיצויים.. 85
8 .6.1 סוגי הפיצויים שהחוק מקנה. 85
8 .6.2 סעיף 10 – הסעיף המרכזי לפסיקת פיצויים.. 85
8 .6.2.1 איתור הנזק. 86
8 .6.2.2 תיחום הנזק. 86
8 .6.2.2.1 מבחן הסיבתיות. 86
8 .6.2.2.2 מבחן הצפיות. 86
8 .6.2.3 הקטנת הנזק. 86
8 .6.2.4 כימות הנזק. 87
8 .6.3 ד"נ אדרס.. 87
8 .6.3.1 הסדר מתוך דיני החוזים.. 88
8 .6.3.2 הסדר מחוץ לדיני החוזים.. 88
8 .6.4 פיצוי כפול. 88
8 .6.5 פס"ד מלון צוקים.. 88
8 .6.6 חוזה הפסד. 89
8 .7 היחס בין התרופות. 89
8 .7.1 היחס בין ביטול והשבה, לבין פיצויי הקיום.. 89
8 .7.1.1 פס"ד לוי נ' מבט.. 89
8 .7.2 פס"ד אינשטיין נ' אוסי 91
8 .7.3 היחסים הפנימיים בתרופת הפיצויים.. 91
8 .7.4 פיצויי הסתמכות לעומת פיצויי קיום (פס"ד מזרחי נ' לילוף) 92
8 .7.5 סיכום היחס בין התרופות. 92
8 .8 סוגי קשרים בין חיובים.. 92
8 .8.1 פס"ד אלתר נ' אלעני 93
8 .8.2 נכונות לקיום.. 93
8 .8.2.1 פס"ד כהן נ' צמד. 94
8 .8.3 עקרון תום הלב. 94
8 .9 הפרה צפויה. 94
8 .9.1 גילוי דעת. 95
8 .9.1.1 גילוי דעת בהודעה. 95
8 .9.1.2 גילוי דעת פומבי 95
8 .9.1.3 גילוי דעת במסמכים.. 95
8 .9.1.4 גילוי דעת באקט משפטי 95
8 .9.2 נסתבר מהנסיבות. 96
8 .9.3 הפרה צפויה כהפרה יסודית. 96
8 .9.4 אפשרות להקדמת תרופות. 96
8 .9.4.1 ביטול. 96
8 .9.4.2 פיצויים.. 96
8 .9.4.3 אכיפה. 97
8 .9.4.4 דחיית חיובים / עיכוב ביצוע ( ? ? ? ) 97
8 .9.4.5 האם נפגע חייב להקדים את התרופות. 97
8 .10 סיכול. 97
8 .10.1 השוואה בין הדין המצוי לדין הרצוי (הקודיפיקציה) 98
8 .10.1.1 תפיסת הסיכול. 98
8 .10.1.2 המיקום החקיקתי 98
8 .10.1.3 המבחן המרכזי 98
8 .10.1.4 נסיבות מסכלות. 99
8 .10.1.5 סעדים.. 99
9. אינדקס.. 100