נפרד אך שווה: דיור - האם מוצדק להקים יישוב ערבי במדינת ישראל על אדמות המדינה באופן שהיישוב יהיה סגור עבור קבוצות אוכלוסיה אחרות?

תקציר העבודה

תוכן עניינים
שאלת המחקר:
האם מוצדק להקים יישוב ערבי במדינת-ישראל על אדמות המדינה באופן שהיישוב יהיה סגור עבור קבוצות אוכלוסיה אחרות ?
3
מבוא
3
פרק א: הזכות לדיור בהיבט של ביחד או לחוד 5
פרק ב: שוויון בדיור ורב-תרבותיות 7
(ב.1) הגות בסיסית לעניין הדילמות הרב-תרבותיות 7
(ב.2) שוויון בדיור באמנות בינלאומיות
1 0 פרק ג: דוקטרינת נפרד אך שווה
1 2
(ג.1) משפט משווה
1 2
(ג.2) התקופה שלפני פסק-דין קעדאן
1 3
(ג.3) התקופה שלאחר פסק-דין קעדאן מנהל עסקים          (ג.4) ביקורת על פסק-דין קעדאן משפטים          (ג.5) סיכום ביניים
1 6
פרק ד:
דרישה להתיישבות נפרדת מצד קבוצות מיעוט
2 0          (ד.1) לגיטימציה של מיעוט להתיישבות נפרדת
2 0          (ד.2) התיישבות נפרדת כדוקטרינה מפלה
2 1
פרק ה:
סיכום ומסקנות
2 3
פרק ו:
ביבליוגרפיה
2 4
השאלה המחקרית: האם מוצדק להקים יישוב ערבי במדינת-ישראל  על אדמות המדינה באופן שהיישוב יהיה סגור עבור קבוצות אוכלוסיה אחרות ?
מבוא
מדינת ישראל היא מדינה דו לאומית. היא מורכבת מיהודים וערבים המנסים לחיות יחד על אף ההבדלים בין השניים.
ישנה תחושה בקרב היהודים כי כל עוד  המיעוט הערבי אינו מסכן את ביטחונו, אזי שמורה לו האפשרות לקדם את תפישת הטוב שהוא מאמין.
"משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה" קשר השייכות של תושבי מדינת ישראל באשר הם (יהודים וערבים) הוא עמוק ובעל משמעות רבה. השליטה בקרקע מהווה סימן היכר חשוב לשייכות ולבעלות על האדמה ועל הארץ. לאור כך, הויכוח בין יהודים ובין ערבים על השליטה בקרקע הוא אחד מן הנושאים הטעונים ביותר בישראל לאורך כל ההיסטוריה שלה. הבעיה אינה קיימת רק בישראל, ובעיית הלגיטימיות של הזכות לקרקע היא מרכיב מרכזי בסכסוכים לאומיים ואתניים בעולם. בעניין זה הערבים במדינת ישראל מדגישים את היותם מיעוט ילידי ובכך מדגישים כי לדעתם היהודים אינם קבוצה כזאת. "…בדרך כלל, אופיו הילידי של מיעוט מעצים את מודעותו העצמית ואת תוקף תביעותיו במידה רבה מֵעבר לאלו של מיעוטים המתהווים, למשל, מהסתפחות מהגרים אל חברות רווחה כדי לשפר את מצבם. הוא הדין במקרה של המיעוט הערבי בישראל. הערך "צמוד", דהיינו, ההיאחזות הנחושה בנחלת האבות לנוכח האתגרים שמציב הרוב היהודי, אשר דווקא אותו הם תופשים כחברת מהגרים, מצוי במקום גבוה בדמות עולמם של הערבים".
ברקע המחלוקת עומדת הטענה של חלקים בציבור הערבי כי כל הארץ, או לפחות החלק השיורי של הארץ למעט מה שנרכש על ידי יהודים "כדין", היא שלהם. מולה עומדת הטענה של חלקים בציבור היהודי כי מכוח זכויות היסטוריות ומשפט בינלאומי כל ארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי. נטבח לא קטן למחלוקת העמוקה הזו הוא המימד הדתי. יש לציין כי ישראל היא מדינה קטנה, ויש בה גידול ניכר של האוכלוסייה, הנובע הן מריבוי טבעי גבוה. על כל נתוני הרקע האלה אין זה מפתיע כי ישנו ויכוח היסטורי, שהוא חלק מן הסכסוך הלאומי הבלתי פתור, על חלקים ניכרים מן הטריטוריה של המדינה שנטען כי הם שייכים לערבים וכי הצדק מחייב השבתם. בנוסף יש טענות לגבי מידת הצדק החלוקתי הננקט או צריך להינקט בהקצאות עכשוויות של קרקע בישראל וזאת הן בין יהודים וערבים והן בין יהודים ובין עצמם.
היישובים בישראל נחלקים מבחינת האוכלוסייה לשני סוגים, מחד, ישובים מעורבים שבהם מתגוררים בני יותר מלאום אחד ומאידך, ישובים חד לאומיים, שבהם מתגוררים בני לאום אחד בלבד. עם הסוג הראשון נמנים ישובים עירוניים כמו לוד ועכו ואילו עם הסוג השני נמנים יישובים כפריים וקהילתיים.