שינה ניטור עצמילחץ, וגורמים אישיותיים
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| מילות מפתח | וגורמים אישיותיים, שינה ניטור עצמי לחץ |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 5092 |
| מספר מקורות | 19 |
תקציר העבודה
תקציר המחקר בדק אם לחץ, וגורמים אישיותיים, כניטור עצמי, ישפיעו על איכות השינה באוכלוסייה של סטודנטים. מחקרים מצאו כי חוסר בשינה ואיכות שינה גרועה פגעו בהערכה עצמית והורידו הישגים אקדמיים ומחקרים אחרים כ )מצאו שלחצי לימוד פגעו באיכות השינה של לומדים. היות ובעלי ניטור עצמי גבוה מושפעים מהדימוי שברצונם להעביר לאחריםובימנו דימוי של מצליחן כולל הצלחה אקדמית ובנוסף לאור סקירת הספרות בנושא הנחנו כי ככל שרמת הלחץ בעת בחינות ומאפיין אישיותי של ניטור עצמי עולים כך איכות השינה תרד. דהיינו המשתנה תלוי – איכות שינה הוא פונקציה של המשתנה הבלתי תלוי – ניטור עצמי והמשתנה הבלתי תלוי – מידת הלחץ בתקופה בה נמצא הסטודנט . בדקנו את השפעת לחץ על איכות שינה של סטודנט, מה רמת הניטור העצמי שלו ואם אלו ישפיעו על איכות השינה בתקופת הבחינות לעומת תקופת סמסטר רגילה.
ממצאי המחקר העלו כי יש השפעה מובהקת בכוון המצופה לחרדת בחינות על איכות שינה, אך לא נמצאה השפעה מובהקת לניטור עצמי וכן נמצאה השפעה מובהקת בכוון ההפוך למצופה למידת לחץ על איכות השינה. נמצאה השפעה מובהקת בכוון המצופה לחרדת בחינות על איכות שינה, אך לא נמצאה השפעה מובהקת לניטור עצמי. כמו כן, נמצאה השפעה מובהקת בכוון ההפוך למצופה למידת לחץ על איכות השינה. דיון מחקר זה עוסק בקשר שבין לחץ, וגורמים אישיותיים כניטור עצמי על איכות השינה באוכלוסייה של סטודנטים. על פי Bonnet & Arand, (2010)איכות שינה נפגעת כשאדם נמצא במצב של התעוררות קוגניטיבית/ לחץ, מצב רוח דכאוני/ דאגות ועייפות מצטברת ולפי Ben-Zur ,(2009) התמודדות טובה עם לחצים ,לפי מחקר קודם כגון (Dunkley et al, 2003; Yamasaki, Sakai, & Uchida, 2006 מצב זה מקושר עם רמות ניטור עצמי גבוהות.
מתיאוריות אלו הנחנו שאיכות שינה של סטודנטים בתקופות לחץ של בחינות והם בעלי רמות ניטור עצמי גבוהות תיפגע יותר מרמת השינה של סטודנטים בעלי רמות ניטור עצמי נמוכות באותה תקופת לחץ.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שאצל קבוצת הניסוי ,בהתאם להשערת המחקר, יש השפעה חיובית חזקה ללחץ מחרדת הבחינות והיא פוגעת באיכות השינה זאת בהלימה עם תיאוריות מחקר , כדוגמת Watson ,(2001) ,Roberts et al,( (2009:2008 ו Ling-Ling & Sheng-Ping, (2004) לפיהן לחצים הנגרמים מלימוד מביאים לפגיעה באיכות השינה של הלומדים, שמצא כי נדודי שינה הם סימפטום של לחץ המשפיע על כמות ואיכות השינה ועל פי Ling-Ling & Sheng-Ping, בכיוון הפוך- איכות שינה ירודה משפיעה שלילית על הישגים אקדמיים.
בבדיקת השפעת ניטור עצמי, אמנם ממצאי המחקר מצביעים על הבדל מובהק באיכות השינה בין מצב לחץ נמוך ומצב לחץ גבוה בנבדקים, אולם, ובניגוד להשערת המחקר במצב לחץ נמוך איכות השינה הייתה גרועה יותר מאשר במצב לחץ גבוה. בנוסף, ושוב בניגוד להשערת המחקר, לא נמצא אפקט אינטראקציה בין ניטור עצמי ורמת לחץ. כמו כן לא נמצא אפקט עיקרי לניטור עצמי. ממצאי המחקר אינם מתאימים למחקר של Yamatsu et al, (2004)בו הוצגה ירידה באיכות שינה לבעלי ניטור עצמי גבוה שכיוונו לשמור על הייתה הצלחה אקדמית גבוהה. לפי תיאוריה זו האמנו כי בעת תקופת לחץ בחינות בעלי רמות ניטור עצמי גבוה, המעוניינים ביותר להצליח בבחינות, יחושו יותר לחץ מבעלי רמות ניטור עצמי נמוכות ובכך איכות השינה שלהם תיפגע יותר.
יתכן והממצא שקיבלנו שאין השפעה מובהקת לניטור עצמי נובעת מכך שקבוצת הניסוי לא הבינו את מונח הניטור העצמי בהקשר של לחץ בבחינות.
מגבלות המחקר וכיווני מחקר עתידי גורם חשוב להצלחתו של המחקר הוא שיתוף פעולה מלא מצד הנשאלים, קשה לוודא כי אמנם במחקר הנוכחי הנשאלים הקדישו את מלוא תשומת הלב, בהיותם סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה שלרוב קצרים בזמן אף יותר מאוכלוסיית הסטודנטים הרגילה ויתכן והם מילאו את השאלונים כדי לצאת ידי חובה ולסיימם במהירות.
יתכן וממצאי המחקר מצביעים על כי הנבדקים לא התעמקו בשאלות שהוצגו להם או שהמונחים שנבדקו לא הוסברו להם לעומקם. יתר על כן יתכן וחלק מהנבדקים ענו מתוך רצייה חברתית את מה שלדעתם מצפים מהם.
מגבלה בולטת נוספת של המספר הוא המספר המצטמצם של מדגם של 40 נשאלים בו השתמש ,שקשה להפיק מתשובותיהם מסקנות מכלילות לכלל אוכלוסיית הסטודנטים.
ממצאי המחקר לפיהם לא נמצאה השפעה מובהקת לניטור עצמי ונמצאה השפעה מובהקת בכוון ההפוך למצופה למידת לחץ על איכות השינה מעלים את הצורך במחקר עתידי בנושא. יתכן והממצאים נובעים ממגבלות המחקר הנוכחי ויתכן ויש כאן כיוון מחקרי שטרם נחשף.
מומלץ לבצע מחקר נרחב יותר אשר יכלול אוכלוסיית סטודנטים רחבה יותר במספרה וכן להעביר את השאלונים בכמה אוניברסיטאות ומכללות ; כך שנוכל להכליל את התוצאות אשר תתקבלנה לכלל האוכלוסייה שנבדקה. מן הראוי לבצע מחקר אורכי, על פני מספר תקופות של מבחנים ורצוי לבדוק אם תכונות אישיותיות אחרות משפיעות. על מחקר עתידי להיערך משך תקופה ממושכת, בבדיקה על מדגם רחב הרבה יותר ובגיוון רב יותר של אוכלוסיית המחקר.
