הזכות לתרבות במסגרת שיח ליברלי של זכויות :
העיסוק  בזכות לתרבות החל להתפתח מתוך ניסיון של הוגים ליברלים שונים להתמודד עם השאלה אילו זכויות יש להעניק לתרבויות מיעוט בחברה הליברלית , קימליקה הוא אחד ההוגים שהעלה את הנושא באופן שיטתי (ברונר ופלד,1998) ,לפי קימליקה הרב תרבותיות מבוססת על הטענה שלפיה  החברות בקהילה תרבותית בעלת שפה , היסטוריה משלה היא תנאי הכרחי לפיתוח כבוד והערכה עצמית אצל כל אדם וליצירת קונטקסט תרבותי (הקשר תרבותי ) תומך שבני האדם יכולים לגבש במסגרתו את היכולת להגיע להכרעות אוטונומיות ובעלות משמעות בכל תחומי החיים  (kymlicka ,1989) .
בכדי לדון בשאלה של הזכות לתרבות בתוך חברות ליברלית ,חילקתי את העבודה ל שלושה חלקים ,בחלק הראשון אתמקד בדיון של קימליקה לגבי הזכות לתרבות , הוא מצדד בעמדה שלמיעוטים יש  זכות לזכויות מיוחדות ומחלק אותם לשני סוגים  ,הראשון זה מגבלות פנימיות, internal restriction   , והשני זה הגנות חיצוניות external protections  ,הוא מצדד בזכויות מיוחדות למיעוטים בחברה הליברלית מכיוון שלדעתו קבוצות מיעוט אלו מצויות בסכנת הכחדה בגלל השתלטותה של תרבות הרוב בחברה לכן קבוצות מיעוט אלה זכאיות לזכויות מיוחדות והגנה מיוחדת, אבל כפי שנראה קימליקה בזה שהוא שם דגש על האוטונומיה של הפרט ,מגביל את הזכויות המיוחדות הללו לקבוצות המיעוט הליברליות דבר שגורם לביקורת נגדו , בפרק  השני מן העבודה  אתמקד בביקורת על הרב תרבותיות הליברלית של קימליקה  , מנקודת מבט של יעיל תמיר קוקתאוס ,הרבילטל ומרגלית .  בחלק  השלישי של העבודה אציג את הגישה החלופית שברונר ופלד מציעים והיא הרב תרבותיות הדמוקרטית.