חוזה הפסיכולוגי מחויבות ארגונית והעצמה בקרב מנהלי ביניים
| מוסד לימוד | שלוחת דרבי בישראל |
| מקצוע | מנהל עסקים וניהול |
| מילות מפתח | חוזה הפסיכולוגי מחויבות ארגונית והעצמה בקרב מנהלי ביניים |
| שנת הגשה | 2004 |
| מספר מילים | 15878 |
| מספר מקורות | 80 |
תקציר העבודה
ענף ההייטק ספג מהלומה קשה אשר החלה בנפילת שוק הכספים בנסדא"ק (מרץ2000-) ויצר את המשבר העולמי בענף אשר השפיע בצורה ישירה על ענף קבלנות המשנה בתחום האלקטרוניקה בכלל ובארץ בפרט. השוק הישראלי בכלל וההייטק בפרט טרוד היום בהתמודדויות אינספור בחזיתות רבות: מיתון והאטה עולמית ריחוק מהשוק ירידה דרסטית בהשקעות מצד גורמי חוץ ותחרות לא פשוטה מול חברות ברחבי העולם. ההייטק הישראלי התמודד ומתמודד בעזרת הנשק העיקרי לו: יצירתיות חדשנות והיכולת לפתח במהירות פתרונות טובים ויצירתיים המתמודדים בהצלחה בשוק העולמי.
סביבת ההייטק מאופיינת באי יציבות תמידית המלווה בשינויים גלובליים ומקומיים, מיזוגים מואצים ובלתי פוסקים היוצרים תופעה משמעותית בניהול משאבי אנוש בחברות הייטק.
המשבר בענף גרם לתחרות קשה בסביבה העסקית והפך אותה לסביבה דינאמית בעלת כוח מיקוח גבוה של הלקוחות. עקב כך דרישות הלקוחות השתנו בהיבטים של קיצור משמעותי בזמני אספקה והורדת עלויות. הבעיה העסקית שהתעוררה בעקבות כך, החברה נקלעה לקשיים, לא עמדה ביעדיה מבחינת קיום דרישות הלקוחות, המשמעות היא שהחברה התחייבה למועדי אספקות ואינה עומדת בהם. הדבר בא לידי ביטוי בירידה של
3 0-40% במועדי אספקה לעומת התחזית. כמו כן חלה ירידה משמעותית בהיבט איכות המוצרים המסופקים ללקוחות.
קיטון ארגוני אשר באופן בלתי נמנע משפיע על העובדים יוצרת תהליך בו מחויבות עובדים של הארגון כלפי העובדים פוחתת. (טייכר 1999 .(2002 Brooks; במצבים בו בוצע קיטון ארגוני (Downsizing), המושג מחויבות ארגונית קיבל משמעות שונה מבעבר. מסתבר כי עובדים נמצאו בעלי נכונות לתרום להצלחת הארגון בגלל רצונם להישאר בארגון ולא בגלל מחויבותם לארגון, מחויבות ארגונית גבוהה תורמת בדרכים חיוביות לארגון, מאשר מחויבות עובדים נמוכה.
Singh, (2000).
מחקר זה ידון במחויבות ארגונית כפי שנתפשת אצל מנהלי הביניים המהווים את הליבה המקצועית והניהולית של הארגון ולכן הצלחת הארגון תלויה הרבה ביכולתם של מנהלי הביניים לאור השינויים בסביבה העסקית.
המחקר הנוכחי אמור לסייע בתכנון ברמה האסטרטגית של ניהול משאבי אנוש בארגון. המחקר יסייע בהבנת גורמים נוספים בעלי השפעה על מחויבותם של העובדים בארגון. מובילי האסטרטגיה בארגון בעת תכנון צעדיהם יכולים להוביל את ארגונם למקום בו יגדל היתרון היחסי שלהם בשוק התחרותי אם יתחשבו בתוצאות מחקר זה תוכן עניינים.
נושא עמוד
1 . מבוא.
1 .1 הבעיה העסקית.
1 .2 שאלת המחקר.
1 .3 מטרות אקדמיות.
1 .4 מטרות ישומיות.
2 . סקירת ספרות.
2 .1 גורמים לאפקטיביות ארגונית.
2 .2 מחויבות ארגונית.
2 .3 החוזה הפסיכולוגי.
2 .4 העצמת עובדים.
3 . שיטת המחקר.
3 .1 רציונל המחקר.
3 .2 מודל המחקר.
3 .3 השערות המחקר.
3 .4 השערות משנה.
3 .5 מתאם חלקי.
3 .6 משתני המחקר.
3 .7 מתודולוגית המחקר.
3 .8 אוכלוסיית המחקר והמדגם.
3 .9 כלי המחקר.
3 .10 רציונל השאלון.
3 .11 הליך המחקר.
4 . ממצאים.
4 .1 המדגם.
4 .2 הגדרת אינדקסים ומהימנותם.
4 .3 סטטיסטיקה תיאורית.
4 .4 הסקה סטטיסטית.
4 .5 מידול קשרים באמצעות רגרסיה.
4 .6 ממצאים נוספים.
4 .7 תרומת הממצאים להשגת מטרות המחקר.
5. דיון וניתוח.
6 . סיכום , מסקנות והמלצות.
6 .1 סיכום.
6 .2 מסקנות.
6 .3 מגבלות המחקר.
6 .4 המלצות.
7. ביבליוגרפיה.
8 . נספחים.
נספח מס' 1 –שאלון המחקר.
נספח מס' 2 – חישוב a של קרונבך.
רשימת טבלאות.
טבלה מס' 1 –אינדקסים ומהימנותם.
טבלה מס' 2 – מדדים תיאוריים ראשוניים לאפיון הנחקרים על פי אינדקס מחויבות ארגונית.
טבלה מס' 3 – מדדים תיאוריים ראשונים לאפיון הנחקרים על פי אינדקס מימוש החוזה הפסיכולוגי.
טבלה מס' 4 – מדדים תיאוריים ראשוניים לאפיון הנחקרים על פי אינדקס העצמת עובדים.
טבלה מס' 5 -מטריצת קורלציות לבחינת הקשר בין מימוש חוזה פסיכולוגי לבין מחויבות ארגונית.
טבלה מס' 6 – מטריצת קורלציות לבחינת הקשר בין מימוש חוזה פסיכולוגי לבין מחויבות ארגונית בתנאי העצמה.
טבלה מס' 7 – רגרסיה מרובה לחיזוי המשתנה מחויבות ארגונית.
טבלה מס' 8 – הבדלי ממוצעים בין ביטחון תעסוקתי לבין הממדים האחרים.
רשימת תרשימים.
תרשים מס' 1 – המודל של Morrow.
תרשים מס' 2 – המודל של Randall & Cote.
תרשים מס' 3 – המודל של .Cohen תרשים מס' 4 – התפלגות ממוצעי מחויבות ארגונית.
תרשים מס' 5 – פיזור ערכי ציוני מימוש החוזה הפסיכולוגי כנגד מחויבות ארגונית של העובדים.
1 . מבוא.
חברת/// הנה חברה מהמובילות בתחומה בענף, בתחום שירותי ייצור אלקטרונים כאשר הפעילות המרכזית הנה שירותי קבלנות משנה בתחום הרכבות אלקטרוניות הכוללות השמת רכיבים ) המהווה את יכולת הליבה המרכזית של החברה, ומתן פתרונות כוללים (Turnkey)בתחום פיתוח, הנדסה וייצור מערכות ותתי מערכות אלקטרוניות. השירותים ניתנים ללקוחות בישראל והן ללקוחות בחו"ל.
החברה נוסדה בשנת 1984 וכיום מועסקים בחברה כ – 500 עובדים.
חברת מציעה ללקוחותיה שירותי מיקור חיצוני OUTSOURCING ברמה תחרותית מתקדמת כמו:
הקטנת עלויות ייצור, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת וקיצור זמני אספקה.
בחברה מספר מחלקות המשתרעות על פני 12,000 מ"ר ,מבנה המחלקות מתוכנן כך שהם מסוגלות לספק את כל צרכיי הלקוחות החל מפיתוח ראשוני וכלה בייצור המוני. החברה הוסמכה לתקן בינלאומי ISO 9002 בשנת 1993 וכרגע נמצאת בשלבי הסמכה ל ISO 14001 .
לחברה מחלקות מגוונות החל מתכנון והנדסה דרך ייצור טכנולוגי מתקדם וכלה בשינוע ואריזה עד ליעדי הלקוח (Ship to Stock ). חלק מהעובדים הנם טכנאים הנדסאים והשאר הנם עובדי ייצור ועובדים עקיפים כגון: הנהלה , משאבי אנוש,תפ"י ,אחזקה וכו'.
מטרת הארגון להיות מוביל בתחום קבלנות משנה בארץ ולהרחיב את תחום פעילותו ברמה הגלובלית תוך כדי הרחבת עסקיו ופיתוח ליבת הארגון.
1 .1 הבעיה העסקית.
ענף ההייטק ספג מהלומה קשה אשר החלה בנפילת שוק הכספים בנסדא"ק (מרץ2000-) ויצר את המשבר העולמי בענף אשר השפיע בצורה ישירה על ענף קבלנות המשנה בתחום האלקטרוניקה בכלל ובארץ בפרט. השוק הישראלי בכלל וההייטק בפרט טרוד היום בהתמודדויות אינספור בחזיתות רבות: מיתון והאטה עולמית ריחוק מהשוק ירידה דרסטית בהשקעות מצד גורמי חוץ ותחרות לא פשוטה מול חברות ברחבי העולם. ההייטק הישראלי התמודד ומתמודד בעזרת הנשק העיקרי לו: יצירתיות חדשנות והיכולת לפתח במהירות פתרונות טובים ויצירתיים המתמודדים בהצלחה בשוק העולמי.
סביבת ההייטק מאופיינת באי יציבות תמידית המלווה בשינויים גלובליים ומקומיים, מיזוגים מואצים ובלתי פוסקים היוצרים תופעה משמעותית בניהול משאבי אנוש בחברות הייטק.
המשבר בענף גרם לתחרות קשה בסביבה העסקית והפך אותה לסביבה דינאמית בעלת כוח מיקוח גבוה של הלקוחות. עקב כך דרישות הלקוחות השתנו בהיבטים של קיצור משמעותי בזמני אספקה והורדת עלויות. הבעיה העסקית שהתעוררה בעקבות כך, החברה נקלעה לקשיים, לא עמדה ביעדיה מבחינת קיום דרישות הלקוחות, המשמעות היא שהחברה התחייבה למועדי אספקות ואינה עומדת בהם. הדבר בא לידי ביטוי בירידה של
3 0-40% במועדי אספקה לעומת התחזית. כמו כן חלה ירידה משמעותית בהיבט איכות המוצרים המסופקים ללקוחות.
מצב זה גרם בראש ובראשונה לכך שהלקוחות מחפשים קבלן מישנה נוסף –כאשר לא קיים יותר אלמנט של נאמנות לקוחות -, על מנת להשלים את החסר במועדי אספקה והן באיכות ,כתוצאה מכך היקף ההזמנות המופנה לחברה הצטמצם ובעקבות כך חלה ירידה בהיקף הפעילות, מחזור המכירות של החברה ירד בכ 50% יחסית לשנה קודמת והקטין את הרווחים הכוללים –רווח גולמי –של החברה. מצב זה גרם להקטנה של משאבים כספיים תוך שינויים ארגוניים נוספים. כאשר המנהלים נדרשו לשפר את ביצועי הארגון שלהם בסביבה התחרותית בה הם פועלים ועל ידי כך לנסות לשרוד לפחות בתוך המשבר. המשבר הביא לפיטוריי עובדים בחברה, כאשר במהלך השנתיים האחרונות פוטרו כמה מאות עובדים ( כ 50% ). מצב זה יצר תפיסה שונה של מחויבות עובדים לארגון. קיטון ארגוני אשר באופן בלתי נמנע משפיע על העובדים יוצרת תהליך בו מחויבות עובדים של הארגון כלפי העובדים פוחתת. (טייכר 1999 .(2002 Brooks; במצבים בו בוצע קיטון ארגוני (Downsizing), המושג מחויבות ארגונית קיבל משמעות שונה מבעבר. מסתבר כי עובדים נמצאו בעלי נכונות לתרום להצלחת הארגון בגלל רצונם להישאר בארגון ולא בגלל מחויבותם לארגון, מחויבות ארגונית גבוהה תורמת בדרכים חיוביות לארגון, מאשר מחויבות עובדים נמוכה.
Singh, (2000).
לכן ,מחקר זה ידון במחויבות ארגונית כפי שנתפשת אצל מנהלי הביניים המהווים את הליבה המקצועית והניהולית של הארגון ולכן הצלחת הארגון תלויה הרבה ביכולתם של מנהלי הביניים לאור השינויים בסביבה העסקית.
המחקר הנוכחי אמור לסייע בתכנון ברמה האסטרטגית של ניהול משאבי אנוש בארגון. המחקר יסייע בהבנת גורמים נוספים בעלי השפעה על מחויבותם של העובדים בארגון. מובילי האסטרטגיה בארגון בעת תכנון צעדיהם יכולים להוביל את ארגונם למקום בו יגדל היתרון היחסי שלהם בשוק התחרותי אם יתחשבו בתוצאות מחקר זה. 1.2 שאלת המחקר.
שאלת המחקר:
מהם הגורמים למחויבות ארגונית כפי שהיא נתפשת על ידי מנהלי הביניים ?
1 .3 מטרות אקדמיות.
· בחינת משמעות המושג מחויבות ארגונית בעת שינויים בסביבה העסקית ברמת מנהלים בדרג ביניים.
· בחינת הקשר בין מימוש החוזה הפסיכולוגי לבין מחויבות ארגונית, כאשר החוזה הפסיכולוגי מותנה בהעצמה בקרב מנהלי ביניים.
1 .4 מטרות יישומיות.
· הצגת ממצאים והמלצות לפתרון הבעיה העסקית.
· גיבוש המלצות להנהלת הארגון לגבי כלים שיסייעו לשמירה ושיפור תפוקותיהם ואיכות עבודתם של המנהלים תוך בניית מחויבות ארגונית מתאימה.
· בדיקה כיצד העובדים מעריכים שמתממשות ציפיותיהם בארגון.
· מתן כלים להערכת תהליך העצמת מנהלים.
· התווית תוכנית שתשפר את תהליך העסקה של המנהל בארגון.
