תוכן עניינים
מבוא. 3
סוגי התאגדויות בהתאם לחקיקה הישראלית. 5
חברה. 5
עמותות. 6
חברה לתועלת הציבור (חל"צ) 7
אגודה שיתופית. 8
סיווג תאגידים בהתאם לחקיקת המיסוי בישראל. 9
מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) – חוק מס ערך מס ערך מוסף. 9
התייחסות פסיקת בתי המשפט למלכ"רים – כללי 11
מיסוי מוסד ציבורי – בהתאם לפקודת מס הכנסה. 14
התייחסות הפסיקה למיסוי מוסד ציבורי – כללי משפטים מודלים של מיסוי תאגידים.. 17
ניטרליות גבייתית וחלוקתית. 17
מודלים של מיסוי תאגידים בישראל – מודל השילוב. 17
היקף הפטור ממס הכנסה – דיון נורמטיבי 20 הרציונאליים שבבסיס הפטור ממס. 20 מיסוי מוסדות ציבוריים בארה"ב. 22
מיסוי מוסדות ציבוריים באנגליה. 22
קשיים וסוגיות במיסוי מלכ"רים.. 26
בסיס המס והרציונאל בנוהג המיסוי 31
היקף פטור המיסוי למלכ"רים ושיקולי יעילות. 31
סיכום.. 34
ביבליוגרפיה. 36
מבוא
במסגרת עבודה זו אבקש לבחון את בסיס המיסוי של צורות התאגדות שונות לנוכח התחלית המונחת בבסיס הרציונאל של התאגיד. נקודת המוצא וההנחה שלי הינה כי בספירה המשפטית שנו ישנם מגוון רחב של צורות התאגדות אשר, בין היתר, מבדילה בניהם מטרת ההתאגדות. בעבודה זו אני מתייחס בעיקר לשוני בין הישויות המשפטיות הנובע מהיותן ישויות משפטיות שהוקמו במטרה טהורה של מקסום רווחים של בעלי המניות, כמו למשל חברה לבין ישויות שהוקמו מטעמים פילנתרופים של עזרה וסיוע לא למטרות רווח, כמו למשל עמותות, שמעצם טבען ממוסות באופן שונה. בתווך בין שני סוגי הישויות לעיל, ניתן להצביע על ישויות תאגידיות שלהן מטרות הן פילנתרופיות והן רווחיות, כמו למשל קיבוצים ואגודות שיתופיות שמטרתן הינה ליצור רווח, אך במסגרת של שיתוף.
בעבודה זו אצא מנקודת הנחה כי קיים שוני באופן המיסוי של הישויות המשפטיות לעיל, ואבקש לבחון מהו השוני בין עקרונות המיסוי של ישויות אלו, על מנת לענות על השאלה האם השוני בין האופן בו ממוסים התאגידים מגשים את הרציונאליים העומדים בבסיס התאגידים השונים.
בנוסף, ניכר כי השוני בין מיסוי התאגידים מהווה כר נרחב לתכנוני מס, במטרה נצל את השוני בין מיסוי התאגידים השונים וננסה לבחון כיצד מנוצלים השינויים בין התאגידים השונים.
בין היתר, הרקע לעבודה זו הינה העובדה של עליה מתמדת במקומו של "המגזר השלישי" במשק הישראלי, שמהווה שם כולל להתאגדויות שלא למטרת רווח, הפועלים לרווחת האוכלוסייה ואינם מהווים חלק מרשויות השלטון, וככאלו הם נהנים מכללי מיסוי שונים מאשר ארגונים למטרות רווח.
חשוב לציין כי בעבודה זו אני מבקש לבחון את העקרונות בבסיס המיסוי ושוני בין שיטות המיסוי, לכן לנוכח קוצר היריעה אין בכוונתי להתמקד רק בדקויות של אופי הפטורים השונים אשר מקבלים תאגידים שונים, אלא לבחון גם את העקרונות המנחים ביצירת הפטורים. את עבודה זו אבקש לפתוח בסקירה וניתוח סוגי ההתאגדויות העיקריים במדינת ישראל, על מנת ליצור בסיס להמשך הדיון בעבודה זו. במסגרת סקירה זו אפתח בצורת ההתאגדות העסקית העיקרית והיא חברה. לאחר מכן אסקור את ההתאגדות במסגרת עמותות, חברה לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות.
לאחר סקירת סוגי התאגידים אעבור לניתוח התייחסות של חקיקת מיסוי התאגידים בישראל. כפי שנראה, חקיקת המס בישראל אינה עומדת לחלוטין בקנה אחד עם חקיקת התאגידים ולכן יש חוסר התאמה מסויים בין ההתייחסות לתאגיד בהתאם לחקיקת התאגידים לבין התייחסות לתאגיד במסגרת חקיקת המס. לא זו אף זו, כפי שנראה קיימת חוסר קוהרנטיות אף בין התייחסות מס ערך מוסף בין האופן בו מתייחסת פקודת מס הכנסה למאפייני התאגידים השונים. בפרק זה אבקש, ראשית, לבחון את הבסיס החוקי להתייחסות המיסוי לפי חוק מס ערך מוסף למוסדות ללא כוונת רווח ואת התייחסות פסיקת בתי המשפט למיסוי זה. לאחר מכן אבקש לבחון את התייחסות פקודת מס הכנסה למיסוי מוסד ציבורי ואת התייחסות הפסיקה למיסוי מוסד ציבורי.
לאחר מכן אבקש לבחון מודלים כלליים של מיסוי תאגידים ואיזה מודל בא לידי ביטוי בדין הישראלי, וזאת על מנת ליצור תשתית לדיון בדבר היקף הפטור ממס הכנסה למוסדות ציבור, תוך השוואה לדין באנגליה וארה"ב.
לאחר שבחנו וניתחנו את היקף הפטור ממס הכנסה אבקש לעבור ולבחון את היקף הפטור ממיסוי מלכ"רים בהתאם לחוק מס ערך מוסף, בד בבד עם ניתוח נורמטיבי להיקף הפטור והרציונאליים שבבסיסו.
לבסוף, אבקש להגיע למסקנה לגבי אופן מיסוי מוסדות שלא למטרת רווח.