מאז ומתמיד היה נושאי ה-'חינוך למיניות' וה-'מיניות בריאה' לוקים בחסר. מורים רבים מכל המגזרים ממעיטים לדון בנושאים אלו מכל מיני סיבות. חלקים מפחדים להציף שאלות שאין למורה תשובה עליהם, לחלקם אין מספיק ידע בנושא, חלקים מרגישים מבוכה לדבר עם תלמידיהם על נושאים אלו וחלקם אף חוששים מהיעדר צניעות הנושא. כל חברה וחברה מוצאת עצמה מתחבטת בשאלה הכיצד לגעת בנושא זה, כיצד ללמדו וכיצד להתייחס אליו עם בני הנוער והילדים שלה והתשובות כמובן משתנות מחברה לחברה והתשובות אף משתנות גם בהתאם לדורות ולזמנים המשתנים.
אולם בני נוער רבים דתיים וחילונים כאחד כמהים לידע זה ממוריהם, אולם בשל היעדר מקורות אמינים פורמאליים כגון בתי הספר ובלתי פורמאליים כגון הורים, רבים מהם נשארים עם תחושות קשות ומתחבטים בנושאי הגוף וההתפתחות בגיל הנעורים. נכון להיום, משרד החינוך הישראלי מקצה שעות שבועיות לנושא זה אולם לנושא זה אין כל פיקוח מטעם משרד החינוך ואף מופעלים אנשי חינוך בודדים אשר באמת הוסמכו לתת מידע לבני הנוער על נושאי המין והמיניות.
בעבודה זו אסקור את נושא המיניות והחינוך למיניות בבתי ספר במגזר החילוני והדתי, ואעמוד על דעותיהם של מורים ואנשי חינוך במגזר הדתי בכל הנוגע לחינוך למיניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים.