ראיות שהושגו שלא כדין

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2008
מספר מילים 8240
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

תוכן ענינים
1 .          מבוא

2 .          הרצון להגיע לחקר האמת
3 .          החקיקה הישראלית לפני חקיקת חוקי היסוד
4 .          פסילת ראיות לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 5.          גמישותן של הראיות
6 .          סיכום: דיון ומסקנות 7.           ביביליוגרפיה
1 .מבוא
במארס
1 992 נחקקו בישראל שני חוקי יסוד חדשים: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מכל החוקים האלו, נקבעו מספר זכויות אדם כבעלות עוצמה חוקתית על חוקית, שהיו עד אז מוכרות  ברובן מכוח פסיקתו של בית המשפט העליון. חקיקת חוקים אלו העלתה את  רמתן הנורמטיבית של זכויות  אלו, חייבה את כל הרשויות לכבד את הזכויות שבחוק זה והגבילה את כוח החקיקה של הכנסת.
חוקים אלו ציינו את תחילתו של עידן חדש בישראל וחקיקתם הוגדרה על ידי משפטנים כמהפכה חוקתית ועלייה על דרך לחוקה רשמית במדינת ישראל. חוקי יסוד אלו  ובעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעוררים שאלות רבות באשר להקיפם ולהשלכותיהם על תחומי המשפט השונים ומעוררים שאלות לגבי השלכותיהם האפשריות על המשפט הפלילי בכלל ועל זכויותיו היסודיות של הנאשם בפלילים בפרט.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מאפשר שינויים של הכללים שהוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוצא ביטוי מפורש בשלוש הוראות בחוק היסוד : הראשונה קובעת כי: "אין פוגעים בחייו, בגופו ובכבודו של אדם באשר הוא אדם"; השניה קובעת כי:  "כל אדם זכאי להגנה  על חייו, על גופו ועל כבודו";  והשלישית קובעת כי: "חוק יסוד  זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". (סעיפים 1, 2,
4 וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו) חקיקת חוקים אלו בעיקר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו , מעלה את השאלה האם גם בעניין ראיות שהושגו שלא כדין משתנה  המצב המשפטי בעקבות חוק היסוד. שאלה זו מעוררת דילמה  בנוגע לתפקידו של ההליך הפלילי ולגבי הדרך על פיה צריך בית המשפט לנהוג .
הדילמה ניתנת לביטוי בשאלה מהי מטרת פסיקתו של בית המשפט?. האם המטרה היא בירור האמת והענשת העבריין, מטרה מקדשת את כל האמצעים לשם השגת ראיות, או שמא , מטרתו של בית המשפט לחנך לאור ערכיה של  מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית תוך שמירה מוחלטת על זכויות האדם, אשר תצדיק פסילה מוחלטת של ראיות שהושגו באמצעים בלתי חוקים או בלתי הוגנים, גם במצב בו אין כל ספק בדבר אמיתות תוכנם . בתחילת עבודתנו ננסה לנתח את דפוסי השיפוט בישראל לפני חקיקת חוקי היסוד וכיצד צריכה החקיקה להשתנות לאור חוקים אלו.
לבסוף ננסה להתגבר על הדילמה באמצעות מציאת דרכי ביניים  אשר תאפשרנה להילחם בעבריינות ביעילות סבירה תוך שמירה  על סטנדרטים מינימליים של  זכויות האדם מבלי לוותר על הגינות בסיסית באכיפת המשפט הפלילי.