נושא הסמינריון: המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתף פעולה בשואה.

תקציר העבודה

נושא הסמינריון: המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתף פעולה בשואה.
v           תוכן עניינים:                                          ע"מ
1 .  מבוא:                                                                            
3 -10
1 .1   מבנה העבודה.                                                                        3

1 .2 רקע היסטורי.                                                                       
4 -7

1 .3 מהו סמל?                                                                           7-10   
1 .4 המחזאים וביקורות על יצירותיהם:                                          10-27
1 .4.1 ביוגרפיה- נתן שחם.                                                              
1 0
1 .4.1.1 ביקורת על יצירתו: "חשבון חדש".                                          
1 1-13
1 .4.1.2 תקציר העלילה: "חשבון חדש".                                              
1 4-15
1 .4.2 ביוגרפיה- בן ציון תומר.                                                         
1 6
1 .4.2.1 ביקורת על יצירתו: "ילדי הצל".                                              17-19
1 .4.2.2 תקציר העלילה: "ילדי הצל".                                                 
2 0-21
1 .4.3 ביוגרפיה- לאה גולדברג.                                                      
2 2-23
1 .4.3.1 ביקורת על יצירתה: "בעלת הארמון".                                      24-
5
1 .4.3.2 תקציר העלילה: "בעלת הארמון".                                          
2 6-27
2 .   פרק ראשון- "חשבון חדש"/ נתן שחם.                                          28-47
2 .1  סדום כסמל במשמעותה התרבותית/ היסטורית.                      28-34
2 .1.1  סדום בתקופת המקרא.                                                     
2 8-29
2 .1.2  סדום בספרות חז"ל.                                                         
3 0-31
2 .1.3  סדום במסורת הערבית.                                                        31
2 .1.4  סדום:
מיקומה.                                                               
3 2-33
2 .1.5  סדום בהיסטוריה של ארץ ישראל.                                        33
2 .2  המקום במשמעותו הסמלית ביצירה: "חשבון חדש".                  34-37
2 .3  המקום במשמעותו הסמלית ככלי לעיצוב דמותם של נפשות המחזה. 38-42
2 .4  המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת    43-46     למשתפי פעולה בשואה.
תוכן עניינים                                                   ע"מ
3 .
פרק שני- "ילדי הצל"/ בן ציון תומר.                                                     47-74
3 .1  חוף הים כסמל במשמעותו התרבותי/ היסטורי.                             47-57
3 .1.1  הים בתקופת המקרא.                                                            
4 7
3 .1.2  הים בספרות חז"ל.                                                                47-48                  
3 .1.3  הים בשירת תור הזהב.                                                         
4 8-50
3 .1.4  הים בספרות העת החדשה.                                                     50-52
3 .1.5  עיצוב הים בשירת ילדים.                                                       52-53
3 .1.6  חוף הים בהיסטוריה של ארץ ישראל.                                        54- 56
3 .2  המקום במשמעותו הסמלית ביצירה: "ילדי הצל".                           57-61
3 .3  המקום במשמעותו הסמלית ככלי לעיצוב דמותם של נפשות המחזה.  62-68
3 .4  המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתפי        פעולה בשואה.                                                                     
6 9-74

3 .  פרק שלישי- "בעלת הארמון"/ לאה גולדברג.                                       74-96
    4.1   הארמון כסמל במשמעותו במשמעותו התרבותי/ היסטורי.             74-82
 4.1.1   ארמון בתקופת המקרא/ חז"ל.                                                    74
4 .1.2    דוגמאות לארמונות שונים ומאפייניהם.                                      75-82                               
4 .1.2.1  ארמונות בשומר, אשור ובבל: ממצאים ארכיאולוגים.                      75-76
4 .1.2.2  ארמון אחשוורוש.                                                                   76-77
4 .1.2.3  מפעלי הבניה של הורדוס: ארמונות.                                            77-78
4 .1.2.4  ארמון מהתקופה העותומנית: ארמון טופוקאי.                               78-79
4 .1.2.5  ארמון מלכות בצרפת.                                                              79-80
4 .1.2.6  ארמונות מלכות בבריטניה.                                                         
8 1
4 .2  המקום במשמעותו הסמלית ביצירה: "בעלת הארמון".                   82-85
4 .3   המקום במשמעותו הסמלית ככלי לעיצוב דמותם של נפשות המחזה.86-90
4 .4  המקום במשמעותו הסמלית כמשקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתפי            פעולה בשואה.                                                                      91-96
5. פרק רביעי- סיכום ומסקנות.                                                         97-102

6 .   פרק חמישי- ביבליוגרפיה.                                                          
1 03-105

1 .  מבוא (חלק מהמבוא):
המחזאות הישראלית שנכתבה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה  מציגה את הזיקה בין "שם" ל"כאן", בין עבר לבין הווה. מחזות השואה מעלים סוגיות עקרוניות ודילמות מסוריות כשאלת שיתוף הפעולה עם הגרמנים בתקופת השואה והזכות לשפוט משתפי פעולה אלו. בעבודתי אבחן את אשמתם של יהודים משתפי פעולה עם הנאצים ואת הזכות לשפוט משתפי פעולה אלה, להוקיעם, להענישם או לסלוח להם ולפתוח חשבון חדש. לפיכך, שאלת המחקר שלי היא: האם המקום במשמעותו הסמלית משקף עמדה המאשימה/ מוחלת למשתפי פעולה?
סיטואציות המייצר במשמעותן הסמלית במחזות השונים מהווים אף ככלי לבחינת גבולות המותר בשיפוט הזולת. המחזות מעלים את השאלה: האם יש לזולת זכות מוסרית לשפוט את משתפי הפעולה?
לשאלה זו זיקה הדוקה לשאלת המחקר המרכזית ולפיכך אבחן אף אספקט זה מתוך היצירות.
המחזות אשר בהן אתמקד הם:
א.     "חשבון חדש"/ נתן שחם.
ב.      "ילדי הצל"/ בן ציון תומר.
ג.        "בעלת הארמון"/ לאה גולדברג.
העבודה בפונט 14
לעיונכם חלק מהסיכום בסוף הסמינריון:
השואה הוא מאורע היסטורי ללא תקדים, כמעט אפוקליפטי במימדיו, המערער על תפיסות ועמדות מסורתיות ומקובלות, ומניח יסודות חדשים להבנת ההיסטוריה. באותה מידה הוא מערער על כל ניסיון להעמיד בסיס ערכי, נורמטיבי, להבנת עצמנו כיום, בהווה. הדור הנוכחי עומד בפני החובה לשוב ולבחון מחדש את מערכת הערכים שלו ולהתבונן אל העבר ואל היסטוריה מתוך פרספקטיבה חדשה.  "מה עלינו לקחת מן העבר הזה", כפי שאומר זאנד ב"בעלת הארמון", "נחליט אנחנו" (גולדברג .ל, 1999, ע"מ 48). את חשבון הנפש והרוח יש לעשות. מחזות השואה אשר נדונו לעיל מעלות שאלות עקרוניות ומהותיות בתחום הערכי- מוסרי, כשאלת שיתוף הפעולה עם הנאצים והזכות לשפוט משתפי פעולה אלו. לא במקרה מרבה הדראמה העברית והלועזית להציג את הדילמה הזו לשיפוטו של הצופה. מחזות השואה מאפשרים לנקוט עמדה כלפי ערכי יסוד ושאלות מוסריות ביחס לניצולי השואה בתנאים הנוראים של הזמן והמקום.
הקורא מוזמן, תוך כדי תהליך דינאמי של קריאה, למלא פערים, לממש קונוטציות ואילוזיות, להפעיל את דמיונו ולהתמודד עם פרשנויות שונות ועם מסרים אמביוולנטיים. השואה עצמה, כמציאות היסטורית מתועדת, נותרת ברקע כחוויית עומק בעלת עוצמה רוחנית ונפשית, כפי שהיא נקלטת ונספגת בתודעתם של הגיבורים.
למקומות שנבחרו במחזות העבריים חשיבות רבה שכן להן נועד התפקיד של סגירת חשבון, ולא פתיחתו.
המחזות פועלים בדרך כלל ברטוריקה של בית דין ייצוגי, כדי להקל את תסביך האשם.
המחזאות שנכתבה על רקע המציאות הארצישראלית משקפת את הצורך לכפר על היהודים, במידה ושיתפו פעולה עם משמדיהם, ולהעמיק את חטאם של המשמידים. מחזות אלו באו לתבוע את עלבונם של אלה שפעלו כפי שהיו נאלצים לפעול מכורח הנסיבות. סיטואציות המיצר בהן מוצאים משתפי הפעולה למיניהם את עצמן, לא נכפו עליהם. יתרה מזאת, הם יוצרים סיטואציות אלה, ההופכים לחלק ישיר מעולמם ומחייהם. ד"ר אוארבך ב"חשבון חדש" בוחר לשהות בסדום מתוך הקרבה. הבחירה בדרך הקשה והבלתי פופולארית היא בגדר ייסוד מכונן בדמותו. זיגמונט מ"ילדי הצל" בוחר את הספסל בחוף הים כאמצעי להענשתו, וזאת על פני צריף, המעניק יציבות ובטחון. ואלו הרוזן זאברודסקי בחר להיוותר בארמונו העתיק, בין אם הוא בעל הארמון ובין אם לאו, שכן הוא מהווה עבורו מקום מסתור והצלה מן הזמנים המשתנים.
שלושת המחזות בנויים כמלודרמה בלשית. במהלך העלילה אנו עוקבים אחר הניסיון לאתר את משתף הפעולה ואחר תהליך של בילוש וחשיפה מעוררת מתח, המגלה, שלב אחר שלב, במבט רטרוספקטיבי , את עברם ואופיים של הגיבורים. במחזות להלן, העלילה הדרמטית והחידה המתפענחת יוצרות עבור הצופה במחזה מעין "אתגר" הקורא לו לשפוט מוסרית את הדמויות הפועלות, את מהלך ההיסטוריה ובעיקר את יחס הוותיקים והצברים אל השורדים והניצולים; ולמעשה, לשפוט את עצמנו כיהודים בני דור תקומה, לעומת שרידי השואה וגם את משמעותה של השואה בהוויה הישראלית המתחדשת בארץ.