סקירה של מאפייני המשחק וארבע סוגי הפעילות המשחקית, בעיקר על פי Caillois מאפייני המשחק במהלך השנים ניתנו הגדרות ואפיונים שונים למשחק. הגדירו אותו לסירוגין כהוצאה של אנרגיה ללא מטרה, הפעלה ובילוי של הגוף והנפש, פעילות חופשית, חסרת מטרה ומשעשעת, תרגול אינסטינקטיבי נטול מטרה רצינית, פעילות שניתן לבצע לבד, פעילויות בעלות הנעה גבוהה, פעילות הנמשכת לשם עצמה ועוד (Sapora and Elmer, 1961).
על פי קיילויס (1961) המשחק הוא פעילות חופשית שנמצאת מחוץ לחיי היומיום, השואבת אל תוכה את השחקן. הוא מתרחש במסגרת גבולות של זמן ומקום מתאימים, בהתאם לחוקים ובאופן מסודר. המשחק עשוי להכיל בתוכו סודיות, מסתורין, דמיון והסחת דעת. המשחק נוטה לעודד היווצרות של התקבצויות חברתיות, שנוטות להדגיש את המאחד אותן ואת שונותן מהעולם הרגיל (קבוצות כדורגל, חברי מועדון קלפים וכו'). סוגי משחק מסוימים אינם משרתים אינטרסים או מובילים לרווחים (כגון משחקי דמיון למשל), וסוגי משחק אחרים תופסים חלק משמעותי בכלכלה ומביאים לרווחים (בתי הימורים, הגרלות). עם זאת, בניגוד לעבודה או אומנות, המשחק אינו יוצר עושר או סחורות. המשחק הוא אירוע של בזבוז טהור – של זמן, אנרגיה, כישרון ולעתים אף כסף (חוץ מאשר במקרה של ספורטאים מקצועיים למשל) (Caillois,
1 961).
העבודה ללא מקורות וללא ביבליוגרפיה