משפט עברי - לשון הרע

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
ציון 100
שנת הגשה 2005
מספר מילים 2054
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

ביחסים שבין הפרט והציבור קיימים שני כוחות המתנגדים זה לזה, ובעקבותיהם שני ערכים הסותרים זה את זה. קביעת הגבול בין ערכים אלה יוצרת את מבנה החברה, ואת היחס בין הפרט והכלל בחברה. הערכים הם:
1 ) חופש המידע, המכונה גם "זכות הציבור לדעת".
2) צנעת הפרט וזכות האדם לפרטיות.
ההלכה היהודית מעמידה במוקד היחסים בין אדם לחברו ובין אדם לחברה ערכים אלה: א) איסור לפגוע בפרטיות של אדם, ואפילו להציץ לרשותו הפרטית דרך חלון פתוח ("היזק ראייה"). ב) איסור לגרום לאדם נזק על ידי מסירת אינפורמציה הקשורה בו. אינפורמציה זו יכולה להיות מסוגים שונים:
1 .       מסירת ידיעות סתמיות ונכונות (רכילות).
2.       מסירת ידיעות טובות ונכונות (רכילות).
3.       מסירת ידיעות רעות ונכונות (= לשון הרע). העונש בגינו הוא כעונש על 'לאו' – מלקות.
4 .       מסירת ידיעות רעות ושקריות (= הוצאת שם רע).
5.       הפרחת רמזים שיגרו את דמיון השומע (= אבק לשון הרע).
אדון להלן בלשון הרע. לשון הרע יכול להיות בע"פ או בכתב – עיתון כבמקרה דנן.
האם ראובן ייחשב כמספר לשון הרע אם יפרסם את שמו של שמעון?
היסוד המרכזי של לשון הרע הוא גרימת נזק, כדברי הרמב"ם "המספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק לחבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו – הרי זה לשון הרע".
במקרה של לשון הרע אין פער בין ההלכה לבין ה'לפנים משורת הדין' – אסור להזיק בכלל, לא ניתן לומר שעפ"י ההלכה מותר להזיק קצת ואסור להזיק מבחינת 'לפנים משורת הדין'. יש תשובה של הרב נבנצל, שכל דבר שנאמר, אם הוא פוגע באדם עליו נאמרו הדברים, נחשב ללשון הרע. כלומר, ההלכה מתייחסת גם להגדרה הסובייקטיבית. בכל מקרה צריך לבדוק לגופו, המבחן הוא אם יש בסיפור הדברים כדי להזיק, להצר או להפחיד ולא אם למעשה גרמו נזק. ה"חפץ חיים" עצמו לא הסתפק בכך ולדעתו בכל אופן (עפ"י הוכחות ממקומות אחרים דלמטה) גם אם האדם משער לכתחילה שלא ייגרם נזק, בכל זאת אסור לספר בגנותו. כך שגם אם לא ייגרם נזק, וייקבע שראובן לא צפה נזק, ייתכן שביה"ד יפסוק שסיפר לשון הרע. שלושה הקב"ה שונאן: 1. המדבר אחד בפה ואחד בלב. 2. היודע עדות בחברו ואינו מעיד לו.
3. הרואה דבר ערוה בחברו ומעיד בו יחידי. ואמר הרמב"ם מצווה לאהוב כל אדם מישראל שנאמר ואהבת לרעך כמוך ומכאן שיש לספר בשבחו ולא – אין לו חלק לעולם הבא.
כ"כ אמר הרמב"ם 'שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא: עבודת כוכבים, גילוי ערות ושפיכות דמים – ולשון הרע כנגד כולם'. עוד אמר 'שלושה לשון הרע הורגת: האומרו, המקבלו, וזה שאומר עליו, והמקבלו יותר מן האומרו'. אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא: כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר, 'אשר אמרו ללשונו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו'. אמר רבה בר רב הונה כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא מ"ט, חברך חברא אית –