תקציר מנהלים:
הרעיון של חינוך  ליזמות  בקרב נוער נולד ב – 1919 במסצ'וסטס ארה"ב, והתבסס על העיקרון של "למידה תוך עשייה". בשנת הלימודים תשס"ו /2006
סיימו כ-174 קבוצות מבתי ספר תיכוניים ומספר מתנ"סים ברחבי הארץ המקיפות כ-
4 000 תלמידים, בתכנית "עושים עסקים" .
שאלת המחקר: האם קיים  קשר בין חינוך ליזמות בגיל הצעיר לבין העיסוק בפועל בגיל המבוגר?
השערת המחקר היא שלימוד חינוך ליזמות בגיל צעיר  (עוד בהיותם תלמידי בית הספר)  יהיה קשר באופן חיובי יותר  למקצועם , לעיסוקם –  לעתיד  – בגיל המבוגר יותר,  מאשר אלו התלמידים אשר לא נחשפו לחינוך יזמות בגיל הצעיר. בקרב אנשים צעירים  קיימת ההרגשה  שיזמות היא מולדת  ושתכונות מיוחדות נדרשות לשם כך. יש לציין כי התוכנית הזו צעירה יחסית והיא בת 15 שנה בלבד לכן אותם תלמידים אשר סיימו את התוכנית היום הם בני 28-29 שנים לערך. לסיכום המחקר:
יש קשר רב  בין חינוך ליזמות בגיל הצעיר לבין העיסוק בפועל בגיל המבוגר אין קשר רב  בין חינוך ליזמות בגיל הצעיר לבין העיסוק בפועל בגיל המבוגר א.      בהשכלה הפורמאלית א.      התפלגות הגילאים ב.      תחום ההשכלה ב.      סטטוס תעסוקתי ג.       צפי למשכורת /רווחיים עתידיים ג.       שלבי הקריירה ד.      השפעת הסביבה החברתית        ה .  גובה המשכורת כיום של הבוגר למסקנה מהמחקר שערכתי התברר: שקשה מאד לדעת אם יזמות היא תוכנה מולדת או נלמדת. אבל הקשר החינוכי מהפרויקט דומיננטי כאן לאותם תלמידים שלמדו. אחוז גבוה מאד  של אלו שלמדו יזמות  הולכים ללמוד  במכללות / אוניברסיטאות לימודים אקדמאיים יותר מאלו שלא למדו. לדעתי בגלל שהם אולי נחשפו ליתרונות תוצאות הלמידה לעתיד יותר מאלו שלא למדו ולא נחשפו לפוטנציאל. כמו כן להפתעתי חשבתי שהסביבה החברתית תשפיע יותר אולם בזה לא ניכר הבדל משמעותי יחסית לאלו שלא למדו. בכל רמת הכנסה נראה רמת פעילות שונה לכל אשכול גילאים, כאשר גילאי
5 -34 הנם הקבוצה הכי אקטיבית בתחום היזמות. מעל גיל 35 ישנה ירידה ברמת הפעילות היזמית. אנשים ברמת השכלה גבוהה, פונים  יותר לעיסוק ביזמות . עוד התברר כי 26.6% מבוגרי התוכנית "עושים עסקים"  מקבלים כיום (לאחר תקופת לימודם לתואר) – משכורת של כ- 10,000 ₪. ו- 30% מבוגרי התוכנית צופים שהמשכורת העתידית שלהם תגיע לכדי – 20,000 ₪ לשנים הבאות.
ניתן לראות כי הקשר בין גיל לרמת הפעילות היזמית יציב לאורך זמן.
ומכאן שגיל האדם הנו גורם מכריע בבחירה להיות יזם. כמו כן, על פי המסקנות מהמחקר מתברר כי ככל שהיזם יותר משכיל כך ההזדמנויות העומדות בפניו מושכלות יותר ופחות מסוכנות. בדיקת השפעת ה- מין (זכר/נקבה) אינה רלוונטית. כמשתנה מוסבר.
על פי בדיקת שלושת הפרמטרים אשר יש להם קשר רב, נמצא ברגרסיה מרובה שנועדה לבדוק את הקשר בין מספר משתנים למשתנה תלוי כי תרומת גורם ההשכלה הפורמלית נמצאה כייחודית באופן מובהק. תרומת הגורם תחום ההשכלה נמצאה כייחודית באופן מובהק. גורם תחום ההשכלה ניבא באופן חיובי ,וגורם צפי למשכורת /רווחים עתידיים ניבא זהות באופן שלילי, כך שנמצא הבדל  מובהקות באלו שהשתתפו בתוכנית "עושים עסקים", לעומת אלו שלא השתתפו בפרויקט.
תוכן העניינים
                        נ ו ש א                                                                         ע מ ו ד תקציר מנהלים –…3
      פרק 1   מבוא וסקירת רקע 4
1 .1               תהליך התוכנית  עושים עסקים -5
1 .1.1          חזון, היעוד והמטרות הארגון –…6
                    פרק
2    סקירת ספרות -..7
             
2 .1      חינוך ליזמות .8
               2.1.1   מטרת החינוך ליזמות ..8
               2.1.2   מהו החינוך ליזמות –
8
              2.1.3   למה חשוב לעסוק בחינוך ליזמות .
9
              2.2.1  דיון וסיכום על הסקירה הספרותית …10 פרק 3   מתודולוגיה –11
3 .1    שאלת המחקר .
11
3 .2   המדגם –.11
3 .2.1          השערת המחקר –… 11
3 .2.2          אוכלוסיית המחקר — 11
3 .2.3          כלי המחקר – 11
3 .2.4          הליך המחקר ומגבלותיו …11
3 .3   המחקר שביצע מט"י (מרכז טיפוח יזמות) –12
3 .4   שיטת ניתוח המודול הכלכלי 13
3 .5   תשובות גרפיות לשאלון -15
3 .6   עיבוד הנתונים בתוכנת SPSS –.
23
פרק 4   ממצאים אמפיריים —
30 פרק 5   ניתוח ודיון -…
31
פרק 6   מסקנות –… 32
פרק 7   המודול האקונומטרי — 34
נספחים –40 ביבליוגרפיה …55