ממן 13
שאלה 1
בפגישתם של נשיא ארה"ב רונלד רייגן ומנהיג ברה"מ מיכאל גורבצ'וב ב- 1986, אמר הראשון לשני: "אנחנו חמושים כיוון שאיננו סומכים האחד על השני, ואיננו סומכים האחד על השני כיוון שאנחנו חמושים". באיזו מידה ניתן, לדעתכם, להסביר באמצעות משפט זה את כשלון תהליך השלום הישראלי-ערבי בדרך כלל, ומהי, לדעתכם, הדרך להיחלץ ממעגל קסמים זה? בתשובתכם התייחסו הן לתהליך שקדם לחתימת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, והן למשא ומתן הנמשך בין ישראל לפלשתינאים. באפשרותכם להיעזר במאמריהם של Erekat ו- Lapid המופיעים בחוברת הקורס. שאלה 30)  שאלה 2
דונו בשאלה  האם יש, לדעתכם, קשר בין היותו של משרד החוץ הישראלי משני בתהליך קבלת ההחלטות בתחום מדיניות החוץ, לבין כשלון ההסברה הישראלית בחו"ל? נמקו והסבירו תשובתכם. בתוך כך, התייחסו גם למניעי התופעה.
שאלה 3
במה התאפיינו יחסי ישראל והאו"ם בשנים 1948-2008? באיזו מידה על ישראל ליחס חשיבות ליחסיה עם האו"ם? נמקו תשובתכם.
שאלה 4
הגדירו בסגנונכם את המושגים או האישים הבאים: (10 שורות בלבד לכל הגדרה)  א. יוזמת רוג'רס  ב. חוזה סבר  ג. משה שרת  ד. הסכמי קמפ-דיוויד ממן 12 – סוגיות במדיניות החוץ של ישראל.
שאלה מס' 1 : עיוותי תפישות, פרשנויות,ותהליכי היסק מוטים,תופסים מקום משמעותי בסכסוכים ובמחלוקות חברתיות. מצבים אלה מתאפיינים בדרגות גבוהות של חוסר ודאות לצד אינטרס חזק לפרש את התנהגות היריב. בכדי להימנע ממצב של איום קיומי על זהות המדינה נבנה בישראל שיח מתמשך של סכנה שהפך אותה "לאומה במדים". מורכבות הסביבה הגיאופוליטית והעימות המתמשך עם הפלסטינים שהפך לחלק מרכזי בהגדרת הזהות והמטרות הלאומיות של ישראל, יוצרים תחושת איום ביטחוני מתמיד בקרב ההנהגה הישראלית ומציבים את המחשבה הצבאית מעל למחשבה המדינית. חברות המעורבות לאורך זמן בסכסוכים,מפתחות בד"כ הכוונה של פחד קולקטיבי מחמת האיום והסכנות הממושכים.במצבים של סכסוך ממושך, הפחד הקולקטיבי מכניס את החברה למצב של מוכנות מתמדת מפני סכנות, מגביר את הלכידות בפני האיום החיצוני,ומניע את הפרטים לפעול כנגד האויב. פחד זה הפך לגורם המשמר ומעצים הסכסוך הישראלי פלסטיני ומונע את יישובו. קיפאון היחסים בינינו מונע יצירה של אמונות חדשות ליישוב הסכסוך,הצבת מטרות חדשות,יישום דרכים מדיניות, ונכונות לוויתורים כואבים.כיום בעיקר נראה שאין תקווה לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך נושן הכולל איבה עזה בין הצדדים והתפרצויות אלימות שגבו קורבנות רבים. תחושות אי האמון והפחד בכוונותיהם העוינות של הערבים ושל הפלסטינים, בפרט כלפי היהודים בישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במדיניות ובסקרי דעת קהל ליבו ומלבים את המתח הרב.מלחמות ישראל וערב,טרור הארגונים הפלסטיניים,האינתיפאדה הראשונה,כישלונות הסכמי אוסלו יצרו מציאות עגומה שלא נראית כניתנת לאיחוי.כישלון פסגת קמפ דיוויד השנייה, נתן את האות לפתיחת סבב האלימות האחרון והקשה ביותר בסכסוך הישראלי פלסטיני שהביא להיווצרות של פחד עוצמתי עם תחילתה של אינתיפאדת אל אקצא. בסקרי דעת קהל שנערכו באותה תקופה השתקפה עוצמת האיום שחשה החברה בישראל. בשנת 2002 הגיע הפחד לשיא, כאשר 92% מהנשאלים הביעו פחד ברמה הקולקטיבית לביטחונם האישי ולביטחון בני משפחותיהם, מהחשש כי "רוב הפלסטינים לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל והיו משמידים אותה לו יכלו". חוקרים ישראלים גילו בקרב הציבור הישראלי תופעות דומות של דמוניזציה כלפי הפלסטינים, תחושות של פחד, ִאיום-