עבודה
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | יחסי צבא וממשלה |
| שנת הגשה | 2008 |
| מספר מילים | 3976 |
תקציר העבודה
בס"ד
1 7.11.2008
קורס:
פוליטיקה ישראלית רפראט בנושא:
יחסי צבא וממשל תוכן ענינים מבוא ..
3
סקירת חוק היסוד
3
המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל – 4
ראש הממשלה והרמטכ"ל -. 6
מינוי הרמטכ"ל -7
סמכויות למלחמה ..
8
ועדת וינוגרד -..9
ועדות חקירה ביטחוניות בעולם –..משפטים סיכום ודעה קבוצתית –17
ביבליוגרפיה -.
18
מבוא
סוגיית היחסים בין החברה לבין הצבא היא סוגיה מורכבת בכל מדינה דמוקרטית שבה המערכת הצבאית אמורה להיות זרוע של הרשות המבצעת הכפופה להחלטות הדרג המדיני. הצבא ושאר זרועות הביטחון מוציאים לפועל מדיניות הנקבעת אצל נבחרי הציבור, והפיקוח על הצבא וכוחות הביטחון (הכוללים גם את המשטרה ואת השירותים החשאיים) הוא עניין מורכב במיוחד, משום שלצבא יש מעמד מיוחד, הנגזר מחשיבותו של נושא הביטחון, מהיותו שירות בסיסי לאזרח ומהאוטונומיה הביורוקרטית שלו.
בישראל הבעיה נובעת גם ממעמדו הרם של הצבא. מעמד זה הוא תולדה של התפיסה הביטחונית שלפיה המדינה נתונה באיום קיומי. במהלך השנים התגבשו אמצעי פיקוח פורמליים ובלתי פורמליים של הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – על הצבא, בעקבות שינויים בתפיסה הביטחונית, חילופי מנהיגות, ובעקבות לקחים שהופקו מהמלחמות; בפרט ועדות החקירה שעסקו בנושאים ביטחוניים תרמו לעיצוב מסגרת חוקית ונורמטיבית של הפיקוח הפוליטי על כוחות הביטחון.
חלק מהוועדות שעסקו בנושאים ביטחוניים הן ועדת אגרנט (1973), שקמה בעקבות מלחמת יום כיפור; ועדת כהן (1982), שקמה בעקבות הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון; ועדת לנדוי (1986), שבדקה את שיטות החקירה בשב"כ; ועדת שמגר (1995), שבחנה את תפקודם של האחראים על אבטחת יצחק רבין; וועדת אור (2000), שדנה בהיתקלויות בין המשטרה לאזרחים באירועי אוקטובר 2000: וועדת וינוגרד (2006), לחקר אירועי מלחמת לבנון השניה והאירועים שקדמו לה. ראשית אנו נסקור את עיקרי חוק יסוד הצבא.
