ניתוח שני סכסוכים בינלאומיים לפי גישת הפסציפיזם והמרקסיזם

תקציר העבודה

הסכסוך הראשון שיבחן בעבודה זו, הוא הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה על רקע סיפוח קרים.
בשנת 1954 השליטה על קרים עברה לאוקראינה. לחצי האי קרים ישנה חשיבות כלכלית ואסטרטגית (Ynet, 2014). עם העברת קרים לאוקראינה, הובדלה סבסטופול וקיבלה מעמד מיוחד של עיר הכפופה ישירות למוסקבה. היום רוב תושביה הם רוסים אתניים, שאף מחזיקים גם באזרחות רוסית (ברון, 2014).
ב- 21.11.2013 החלה סדרת אירועים באוקראינה, שכונתה יברומאידאן כתגובה אזרחית להחלטת ממשלת אוקראינה לא לחתום על שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי (רויטרס, 2013). רוסיה ראתה את עצמה נפגעת מתוצאות המשבר באוקראינה ובחרה במהלך של סיפוח קרים (מגן, שרביט- ברוך ובגנו מולדסקי, 2014).
רוסיה ביצעה בסדרת מהלכים מהירים את סיפוחו של האי קרים, תוך התעלמות מהביקורת הבינלאומית. הסיפוח החל בהשתלטות צבאית בלתי אלימה, לוותה בהכרזה על עצמאות האזור ביוזמת התושבים שגרים שם, ובהמשך, ב- 16.03.2014 , תורגמה למשאל עם לגבי הצטרפות חצי האי לרוסיה (מגן, שרביט- ברוך ובגנו מולדסקי, 2014).
עפ"י נתוני האו"ם, מספר ההרוגים עומד על יותר מ- 5,350 בני אדם ויותר מ- 12 אלף איש נוספים נפצעו במהלך הלחימה. כמו כן יותר מ- 1.2 מיליון תושבים נעקרו מבתיהם מאז שהבדלנים השתלטו על חלקים נרחבים במזרח אירופה.
הסכסוך השני שיבחן בעבודה זו הוא בנושא סודן ודרום סודן.
סודן ודרום סודן חלקו היסטוריה פוליטית מסובכת של אלימות, ניצול ואי אמון.
ככל שתעשיית הנפט גדלה כך החמירו אספקטים מסיומים ביחסים בין המדינות (Pesersen & Bazilian, 2014).
סודן זכתה לעצמאות בשנת 1956, וחלה בה השתלטות של האסלאם  (Pesersen & Bazilian, 2014).
היא  הפכה למדינה הערבית היחידה מבין המדינות שבהם מתקיים האסלאם הסוני, והיא נשלטת מאז יוני 1989 בידי כת צבאית המזוהה עם הזרם האסלאמי הרדיקלי ביותר המצוי במדינה (ורבורג, 1994).
בין השנים 1955-1972 הייתה מלחמת האזרחים הראשונה בסודן, בעיקר בגלל מדיניות פוליטית הסובבת סביב הדת (Pesersen & Bazilian, 2014).
בשנת 1978 התגלה שסודן יושבת על מאגר גדול של נפט, וכתוצאה מרצון לשלוט במאגרי הנפט , הדבר הצית את מלחמת האזרחים השנייה בין השנים 1983-2005 (Pesersen & Bazilian, 2014). בתאריך 9.7.2011 הוחלט על הקמת מדינת דרום סודן בעקבות משאל עם לגבי התנתקות (Pesersen & Bazilian, 2014).
רוב המלחמות בין סודן לדרום סודן עד היום היו סביב מקורות הנפט (Pesersen & Bazilian, 2014). כיום נוצר סכסוך חדש בדרום סודן, בין שתי דמויות פוליטיות, הנשיא המכהן קיר ויריבו העיקרי מאשר, כל אחד מהם חבר בשתי הקהילות הגדולות ביותר בדרום סודן. הסכסוך נבנה החל מיולי 2013 כאשר קיר פיטר את מאשר מתפקידו כסגן הנשיא. בתקופה שבין דצמבר 2013 לבין ינואר 2014, אלפי אנשים נהרגו, וקרוב ל-
4 00,000 סולקו מבתיהם (Pesersen & Bazilian, 2014).
שאלת המחקר: האם ובאיזה אופן ייפתר הסכסוך באוקראינה, על רקע סיפוח קרים, בהתבסס על הגישה הפציפיסטית?
ובאיזה אופן ייפתר הסכסוך בסודן, על רקע הקמת מדינת דרום סודן, בהתבסס על הגישה המרקסיסטית?
אבחן זאת במחקר איכותני תיאורטי- תיאורי בו אסקור את מיטב המקורות שמצאתי, אנמק ואדגים את הטענות שאעלה תוך יישום על מקרה המבחן והגעה למסקנות. השערת המחקר שלי הינה ששתי הגישות מסוגלות, לפחות ברמה התיאורטית, להתמודד ולפתור סוגיות כבדות משקל כמו הריבונות של דרום סודן וקרים. הגישה המרקסיסטית, תתייחס בעיקר לבעייתיות בכלכלת הייצור והבדלי המעמדות ואילו הגישה הפציפיסטית תגרוס כי האלימות בין הצדדים היא הפתרון הגרוע ביותר ותדגול בהשכנת שלום בין הצדדים.