ממ"ן 13
שאלה 1 סעיף 1:
מאז קום המדינה ועד
1 955 הייתה התעשייה בת חורגת לפעילות הכלכלית בישראל, לעומת ענפי החקלאות והבניין . מצבה של התעשייה קודם לכן בעיקר במלחמת העולם השנייה היה טוב יותר, והתעשייה התפתחה בארץ ישראל בקצב מרשים ביותר. כאמור בין השנים 1948-1955 חלה נסיגה משמעותית במעמדה ובקצב התפתחותה של התעשייה הישראלית. לדוגמה, חלקה של התעשייה ירד מ כ שלושים אחוזים בשנת 1944 לעשרים ושלושה אחוז בשנת 1954. התפתחותה האיטית של התעשייה היה פועל יוצא של התערבות כמעט מלאה של הממשלה בניהולה, בדרך שמנעה כל יוזמה פרטית, רובן המכריע של ההשקעות במשק באותם זמנים היו ממקורות ממשלתיים, ורק מעט מהם הושקע בתעשייה. החוק לעידוד השקעות הון, והקמת מרכז ההשקעות ב 1950 הביא לכך שיזמים העדיפו לפנות להשגת מימון מהממשלה ולא בכוחות עצמם. למרות העדר תכנון ממשלתי בתחום התעשייה, הלך וגדל חלקה של הממשלה במגזר התעשייתי, בזכות משרד הפיתוח שיזם הקמה של מפעלים חדשים, ובזכות רכישת בעלות על חברות כמו חברת חשמל ומפעל האשלג, או מפעלים פרטיים שכשלו, כן נכנסה הממשלה באותן שנים לשותפויות שונות במפעלים תעשייה של ההסתדרות. כתוצאה ממשטר הצנע, מחסור במטבע חוץ, פעלה התעשייה תחת פיקוח הדוק של הממשלה ולא ניתן היה לקבל אישורים ורישיונות בקלות. היקף התעשייה ההסתדרותית ובכללה מפעלים בקיבוצים עמד על כרבע מכלל התעשייה בארץ. מינוייו של פנחס ספיר בסוף  שנת 1955 לשר המסחר והתעשייה, ציין נקודת מפנה מכרעת בהתפתחות התעשייה הישראלית. ספיר הזניק את התעשייה הישראלית קדימה, העלה את קרנה והגדיל את תרומתה למשק הלאומי. בזכות האמון שרחשו לו ראשי מפא"י  ובגלל אישיותו התקיפה והחזקה, הצליח ספיר להטות את מרכז הכובד של הכלכלה לכיוון התעשייה. מינויו של ספיר  לשר המסחר והתעשייה היה פרי החלטה פוליטית של מפא"י שרצתה להחזיר אליה את המסחר והתעשייה כדי לשפר את מעמדה בקרב המעמד הבינוני, ולהוציא את התיק מהשותפה הקואליציונית.  הנחת היסוד של ספיר הייתה כי על התעשייה למלא תפקיד מפתח ביצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד לעולים החדשים ותושבי עיירות הפיתוח. לצורך כך החליט ספיר להקצות הון ממלכתי רב והציע תנאים מפתים ליזמים פרטיים שיתחייבו להקים מפעלים חדשים, בעיקר בפרפריה. היזמים לא נדרשו להשקיע הון עצמי גדול , והם נהנו מאשראי בתנאים נוחים , מהנחות במיסים, הגנה מייבוא מתחרה, שער חליפין מיוחד לייצוא ועוד. מדיניותו של ספיר סללה את הדרך לפיתוחן של עיירות הפיתוח ומדיניות פיזור האוכלוסין. אם עד  עכשיו ההון הושקע במושבי עולים ובחקלאות עתה הוא החליט לבסס את התעשייה לפיתוח עיירות הפיתוח. …