מדיניות מוניטארית מצמצמת

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 5527
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

תוכן עניינים
ועדת בזל – הקדמה -..
2
1 .1 רקע היסטורי . 2
1 .2  סיבות לפרסום מסמך חדש " בזל II " –.. 3
1 .3  העקרונות הבסיסיים של מסמך "בזל II " -. 4
מטרת העבודה
5
המדיניות המוניטארית – רקע
-.. 5
סקירת ספרות
7
4 .1 מאמרם של Chami and Cosimano (2001)   8
4 .1.1 המודל -…
9
4 .1.2 מדיניות מוניטארית תחת בזל – 10
4 .2 מאמרו של Lea Zicchino (2005)   –… 11
4 .3 מאמרו של  Van Den Heuvel (2001) -.. 14
5. סיכום —
15
6 . ביבליוגרפיה . 16
האם מדיניות מוניטארית מצמצמת תאלץ בנקים להוריד את הכמות המוצעת של הלוואות עקב דרישות וועדת בזל החדשה ?

1 . וועדת בזל- הקדמה הלימות הונם של תאגידים מהווה נדבך חשוב בשמירה על יציבותם. כלי חשוב המסייע לבחון האם הונו של הבנק הולם לכלל הפעילויות והסיכונים שהוא נטל על עצמו הינו הוראה של המפקח על הבנקים לשמירה על יחס הון מזערי הקובעת כי הונו של התאגיד בנקאי לא יפחת מ-9% מהסכום המשוכלל של רכיבי חיסכון בנכסיו המאזניים ובסעיפים חוץ מאזניים (הוראת מס' 311 של בנק ישראל: הוראת ניהול בנקאי תקין). הוראה זו מתבססת על המלצות הועדה הבינלאומית לפיקוח על הבנקים, הינה ועדת בזל, הקובעת מתכונת אחידה למדידת יחס הון ולקביעת שיעור מזערי הנדרש.
1 .1  רקע היסטורי ועדת בזל (Basel Committee) התכנסה לראשונה בסוף שנת 1974 בעקבות משבר הדלק העולמי ושינוי משטר השער החליפין הקבוע למשטר של שער החליפין נייד (החל מ-1970)  כדי לדון בהשפעתם של אירועים אלו על יציבות הבנקים. מאז, מתכנסת הוועדה באופן קבוע ארבע פעמים בשנה. הוועדה מורכבת מנציגים של הבנקים המרכזיים בעשר המדינות המתועשות 10-G.
ליד הועדה מכהנים עוד כ-30 ועדות משנה מקצועיות המתכנסות באופן שוטף. ל"ועדת בזל" אין כל סמכות רשמית וכל החלטותיה הן בגדר המלצה בלבד. הועדה מדווחת אמנם לנגידי הבנקים המרכזיים של עשר מדינות המתועשות, אולם ההמלצות מקבלות בדרך כלל גושפנקא חוקית מהמחוקקים באותן מדינות.  אחת המטרות החשובות והמרכזיות של "ועדת בזל" היא לחזק את הפיקוח הבינלאומי על מערכת הבנקאית במדינות בעולם. לשם כך הוציאה הועדה עשרות רבות של מסמכים המסדירים את עקרונות הפיקוח על הבנקים. אחד המסמכים החשובים ביותר פורסם ביולי 1988 והוא נקרא : “Basel Capital Accord”  או בשמו הפופולארי " בזל 1". מסמך זה הגדיר באופן רשמי את סכום ההון העצמי המינימאלי שהבנק חייב להחזיק, המכונה הלימות הון (Capital Adequacy).  לפי מסמך זה, הבנק נדרש את לחלק את כל נכסיו לארבע קטגוריות של רמת סיכון. היחס לבין ההון העצמי לבין נכסי הסיכון (יחס הלימות הון) חייב להיות לכל הפחות 8%. במסמך זה הושגו שתי מטרות חשובות: האחת, שמירה על איתנותן ויציבותן של המערכות הבנקאיות. והשנייה, שמירה על תנאי תחרות בין הבנקים במדינות שונות. הרעיון המרכזי העומד מאחורי יחס הלימות הון הוא שההון העצמי של הבנק משמש "קו הגנה אחרון" מפני מצב של חדלות פירעון (default) או במילים אחרות "כרית ספיגה אחרונה" להפסדים בלתי צפויים.     מקור: http://www.bis.org/statistics/index.htm
2 . מטרת העבודה בעבודה זו אנסה לבדוק את השפעת הגורמים המאקרו-כלכלים בכלל על הבנקים בעקבות ועדת בזל החדשה. אנסה לבחון את הקשר בין הגורמים המאקרו-כלכלים לבין ההון העצמי המינימאלי של הבנק המותאם לסיכון בעקבות בזל החדשה, מתן האשראי והסיכונים שלוקח הבנק על עצמו. אתמקד בבדיקת השפעת זעזועים במדיניות המוניטארית על התנהגות הבנק בכלל, ואנסה לענות על השאלה : "האם צמצום מוניטארי יאלץ בנקים להוריד את הכמות המוצעת של הלוואות עקב דרישות וועדת בזל החדשה ? " . ציון קובע : 85