הסיפור העברי בראשית המאה העשרים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , , , , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2011
מספר מילים 1896
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

הסיפור העברי בראשית המאה העשרים

  • פער לפי הגדרתם של מנחם פרי ומאיר שטרנברג
  • הפערים שנוצרים בסיפור "בת הרב" ליעקב שטיינברג.
  • יצירת משמעות לסיפור "בת הרב" תוך שימוש בתיאוריית הפערים של פרי ושטרנברג.
  • האם ניתן להציע קריאה פרשנית דומה גם בסיפור "דרך קוצים" של דבורה בארון?

התקציר:
פערים רבים בשרשרת האירועים, בתודעה של הדמויות שאינה גלויה לעין, סטיות לעבר פרטים קטנים שלכאורה אינם קשורים למתרחש והמספר שכל יודע ואינו כל- מוסר בסיפור "בת הרב", כל אלה, בעצם, מדגישים  את הנקודה בסיפור, ש"עיקרו "אינו כתוב". שום דבר בסיפור אינו נאמר במפורש והמשמעות נחשפת באופן הדרגתי, החל מהתחלה עד הסוף, כאשר כל המוטיבים, טעוני המשמעות, חוזרים ומתאחדים וכך עוזרים לרתום ולהבין את עיקרו של "בת הרב". למרות המגמה המיתית- אוניברסאלית, שעושה את הסיפור "דרך קוצים" שונה מסיפורים אחרים, נבנית משמעותו העיקרית גם כאן על ידי מילוי פערים זמניים ותמידיים. הסיפור האישי על חיי מושה, הופך לסיפור אוניברסאלי  על רקע העולם החוזר במעגליות החיים. הבנת המשמעות מתבצעת על ידי היסודות המיתיים, דרכי עיצוב הזמן, המקום והדמויות ואופן הסיפור. הרמזים המרובים מצטברים ובונים את משמעותו האוניברסאלית של הסיפור ואת האיזון הדק שבין ה"טוב" ל"רע" שבחיים.

ג. יצירת משמעות לסיפור "בת הרב" ליעקב שטיינברג תוך שימוש בתיאוריית הפערים של פרי ושטרנברג, ניסיון להציע קריאה פרשנית דומה לסיפור "דרך קוצים" לדבורה בארון, הגדרות המונחים "פער", הטרמה", "הזרה". ציון העבודה- 100.