מבוא:
מקדמת דנא, התקיימו בכל רחבי העולם התארגנויות חשאיות ומעשי חבלה, הרעלות, התנקשויות, רציחות ופעולות שונות שעיקרן התנגדות לרעיונות פוליטיים, טקטיקות צבאיות, אידיאולוגיות, משטרים, פלגים דתיים, אך הן בוצעו גם תמורת טובות הנאה אישיות, בצע כסף, ממון ושררה. למרות שיש המוצאים בהן את שורשי המושג "טרור". המונחים "טרור" או "טרוריסט" במשמעותם המודרנית יותר נטבעו במאה ה-18, בתקופת המהפכה הצרפתית, על ידי "הוועד לשלום הציבור" בראשות רובספייר בסיום השלטון היעקוביני – שנקרא בפי רבים "שלטון הטרור". הרעיון שעומד בבסיס המונח "טרור" נעוץ במילה הלטינית terrere – כלומר, היכולת לגרום לאחרים פחד, חיל ורעדה. מדיניות הטרור היעקובינית הילכה איימים על בני העם הצרפתי ובעיקרה הייתה נעוצה בהפחדה מפני אויבי המהפכה מחוץ ומבית כאחד. הטרור, על פי הגדרתו זו, נולד מתוך משבר קיומי ו"הצדיק" הפעלת כוח לא חוקתי בעליל (ביינר, 2009).
מעניין, שתוצר נוסף של המהפכה הצרפתית, שעומד בניגוד ל"שלטון הטרור" היעקוביני שהופעל כלפי אזרחי צרפת; הוא "טרור החותר תחת המדינה" – שראשיתו מיוחסת לפרנסואה-נואל בבף , עיתונאי רדיקלי ופעיל פוליטי שדרש צדק חברתי באמצעות רפורמות מרחיקות לכת, אך לא בחל גם באלימות (ביינר, 2009). בתקופת המהפכה הצרפתית, אם כן – ניתן לראות את התפתחות המושג והפעילות של "טרור" המתקרב למופע שלו במאה השנים האחרונות – כפעילות אלימה של יחידים וקבוצות הפועלים להשגת שינוי פוליטי רדיקלי, ומושתתת בעיקר על "התנגדות" אלימה לסוגיה. חשוב לציין כי לטרור היבטים רבים: פוליטי, דתי, לאומי, צבאי, תקשורתי, פסיכולוגי, פלילי וכלכלי.
למרות כל האמור לעיל, השימוש במושג כה נפוץ, עד כדי (כמעט) זילות ולכן ככמות המחקרים והחוקרים, כך גם כמות הדעות. לא באמת אפשרי למצוא הגדרה אחת, חד-משמעית המוסכמת על כולם למושג "טרור" וכאמור, הוא "מתערבב" פעמים רבות עם מונחים ותחומים אחרים כמו "פעולות גרילה" או "מחאה פוליטית". הפרשנות בהחלט תלויה בעיני המתבונן, מכיוון שמה שנחשב בעיני אדם אחד או אוכלוסייה מסוימת כמעשה טרור, עשוי להיתפס בעיני המפגעים או בני עמם כמאבק מזוין או התנגדות לגיטימית (בן דוד, 2004).
עם זאת, אפשר לומר שהטרור הוא תולדה של המדינה המודרנית בעת החדשה. הכוח שהמדינה ניכסה לעצמה והמונופול שתבעה על אלימות פוליטית, הביאו להיווצרם של התנאים האופטימליים לצמיחת הטרור. אנו אימצנו את ההגדרה של ד"ר יובל נח הררי, על פיה טרור הוא "אסטרטגיה שאינה יכולה לפגוע באופן ממשי בכוחו של האויב, אבל זורעת פחד ובהלה ופוגעת באופן סמלי במונופול האלימות של המדינה.