המסלול האקדמי של המכללה למנהל ביה"ס למנהל עסקים עבודה בקורס "מבנים ותהליכים"- סמסטר א תשס"ז ניתן להגיש בזוגות אורך העבודה לא יעלה על 8 עמודים מודפסים מועד ההגשה : יום ו' 5.1.06 בחדר העבודות קרא/י את הארוע וענה/י על השאלות שבסופו: גורן היה מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון. כאשר הוא יצא לפנסיה מוקדמת לפני כעשר שנים היה לו ברור שהוא לא מתכוון להפסיק לעבוד. לאחר בדיקת היתכנות הוא החליט להפוך תחביב ישן למקצוע. גורן נסע להשתלמות בת כמה חודשים בקליפורניה וכאשר חזר ארצה הקים יקב קטן בחצר ביתו שבמושב בצפון הארץ. הוא רכש ציוד להפקת יין ושילב במיזם החדש את אישתו ושני בניו. בשנה הראשונה הוא הפיק יין מענבים שגידל בגפנים שברשותו, השנה הראשונה היתה שנת ניסוי, ובעקבות תנובת היקב בשנה זו שיכלל גורן את תהליך הפקת היין ושיפר את איכות זני הענבים שגידל. כל המשפחה היתה עסוקה בענייני יין:
ניהול פיננסי, תיכנון שיווקי, קשר עם ספקים וכמובן הפקת היין. מדי ערב נפגשו בני המשפחה סביב השולחן הגדול שבמטבח, דיווחו זה לזה על חוויות היום והמשימות שבוצעו, וחילקו את העבודה והמשימות ליום המחרת. היקב של גורן ומשפחתו נחשב ליקב קטן, יקב בוטיק שהפיק  כמה אלפי בקבוקים בשנה. את בקבוקי היין מכרו למסעדות יוקרה לפי הזמנה, ופעם בשנה ערכו יריד מכירות בחצר המושב בו הציגו את יינות השנה בתוספת לחמים איכותיים וגבינות לרשימה מצומצמת של אנשים פרטיים. למרות מחירו הגבוה יחסית של כל בקבוק, המכירות היו גבוהות ולמוצרים מסוימים (כמו ה"ספשל רזרב") אף היתה רשימת המתנה.          שמעו של היקב של גורן הלך וגדל. יריד המכירות השנתי נחשב ל"המקום" להיראות בו. אחד מיינות היקב זכה לפני כשנה במדלית זהב בתערוכת יינות שנערכה באירופה, וכתבי עת המתמחים ביין פירסמו ביקורות טובות מאוד על היין של גורן. על מנת לעמוד בסטנדרטים חידש גורן את הציוד , נרכשה מכונה מודרנית לביקבוק, והיין נשמר בדודי נרוסטה נוצצים. בכניסה ליקב נבנה אולם קבלה מפואר ספון עץ מהגוני, וכורסאות ישיבה אדומות פוזרו סביב שולחנות זכוכית עם רגלי ברזל. להערות שהעירו חבריו של גורן ביחס לכך שהיקב שלו קטן וכמות הבקבוקים שהוא מפיק שולית לעומת יקבים אחרים כמו בנימינה או כרמל, נהג גורן לומר: "מה שקובע זה האיכות". כדי לעמוד בסטנדרטים של היוקרה והאיכות נשכר כל שנה צייר מוכר אחר לעצב את תוויות היין. לילות שלמים בחנו כל בני המשפחה את התוויות המוצעות עד שנבחרו המוצלחות ביותר.
"אנחנו מפיקים יצירות אומנות גם על הבקבוק וגם בתוכו" הסבירה אישתו של גורן לכתב לעניני תרבות ואמנות בעיתון מכובד.  ככל שהתרחב מוניטין היקב, ויותר אנשים נחשפו לאיכות היין של גורן , כך עלה הביקוש לבקבוקים. אנשי העשירון העליון עשו מאמצים רבים כדי להיכנס לרשימת הלקוחות של היקב, ולהיות מוזמנים ליריד השנתי.  בעלי מסעדות רבים היו מעוניינים לקשט את תפריט היינות שלהם ביינות מהיקב של גורן, וכך מצאו עצמם בני המשפחה מרחיבים יותר ויותר את היקף הפעילות של היקב. למבנה היקב בחצר נוספו שני אולמות, ושוב לא הספיקה תנובת הגפן המשפחתית. לכן, חתם גורן על הסכמים ארוכי טווח עם מושבניקים מהאזור לרכוש את ענביהם לצורך הפקת היין. ההסכמים ארוכי הטווח והקירבה הגאוגרפית איפשרו לגורן לפקח על איכות הענבים הגדלה בהם, ולשמור על איכות היין. ככל שגדל הקף הפעילות גבר העומס על בני המשפחה. הם התקשו למלא אחר כל התפקידים הקשורים הייצור ובניהול היקב. שוב לא הספיקו המפגשים הליליים, וגם סופי השבוע שבעבר הוקדשו למנוחה מולאו בישיבות עבודה, טלפונים ושיחות וועידה. וכך, בלילה אחד הוחלט לגייס עובדים נוספים לעבודה ביקב. גורן לא כל כך אהב את הרעיון. הוא חשש לאבד שליטה בנעשה. אבל, בסופו של דבר אישתו ובניו שיכנעו אותו שעובדי כפיים יקלו על המלאכה וכי הניהול לא יילקח מידיו. כיוון שאזור הצפון אינו משופע במקומות עבודה, גויסו בקלות כעשרה עובדים מהסביבה.     לפני כחצי שנה כינס בנו הבכור של גורן ישיבה דחופה. הוא הציג לבני המשפחה תמונה מדאיגה לגבי עתיד היקב: למרות הגידול במכירות, הגידול ברשימת הלקוחות והמוניטין, ואפילו למרות מחירו היקר של היין, ניתן לראות מהדוחות הכספיים כי יש ירידה ברווחיות.  עלויות הייצור גבוהות מהמקובל בענף, טען הבן, ואם עד עכשיו יצרני יין גדולים כמו יקבי כרמל, בנימינה, או רמת הגולן התעלמו מהיקב כי לא ראו בו מתחרה של ממש, הגיעו לאוזניו שמועות ממסעדנים שיצרנים גדולים החלו להביע בפניהם תרעומת על כך שהם מוכרים את היין של גורן, ומעוניינים בבלעדיות.
בנוסף, טען הבן אנחנו עושים מעל ומעבר כדי לנהל את היקב, אבל אנחנו רק ארבעה, ומה שהתאים ליקב קטן לא מתאים ליקב גדול. "אם אבא משקיע כמה ימים בתכנון השנה הבאה, הוא מזניח את השיווק. אם אני רוצה להיפגש עם ספקים, אני לא יכול באותו זמן לפקח על העובדים. גם אמא לא מצליחה לעמוד בכל המעמסה. אנחנו כל כך עסוקם שאנחנו לא מספיקים לעשות כלום. מכונות מתקלקלות מחכות שבועות לטיפול, הזמנות ליריד השנתי נשלחות ברגע האחרון ועוד. " בנוסף, הדגיש הבן שהעובדה שכל יום הוא עוסק בדבר אחר מונע ממנו להבין טוב ושלוט לעומק בתחום זה או אחר. "אני צופה שנצטרך להשקיע עכשיו יותר בקשר עם הלקוחות ובהתמודדות מול המתחרים ולכן צריך מישהו שיטפל רק בתחום הזה". סיים הבן את דבריו.
בסופו של דבר לאחר סדרת פגישות והתיעצות עם מהנדס תעשיה וניהול שנשכר במיוחד הוחלט על שינוי ארגוני ביקב.
גורן מונה להיות המנהל הכללי והאחאי על הפיתוח. אשתו מונתה להיות אחראית על הניהול הכללי. נשכרה מנהלת חשבונות,  ומנהלת משאבי אנוש שהוככפו לה. על הייצור מונה בנו הצעיר של גורן ומתחתיו נשכרו שני מנהלי עבודה.
בנו הבכור מונה לנהל את תחום השיווק וקשרי הלקוחות ובאחריותו היה לשכור שלושה עובדים שיתמחו בשיווק, ארבעה אנשי מכירות ושניים המופקדים על קשרי לקוחות.
כמו כן נשכרו שלושה עובדים לעבודה באחזקה.    תאור המבנה החדש: מנכ"ל   כחלק מהשינוי הארגוני הוכנסו נהלי עבודה חדשים: העובדים עובדים בשעות קבועות. עובדי היצור והאחזקה עובדים במשמרות של שמונה שעות. לכל עובד רשימת מטלות שעליו לבצע אותה הוא מקבל בתחילת המשמרת רשומה בטופס מיוחד. על העובד לבצע את המטלות על פי הרשימה. לפי הנוהל, משימה דחופה ובלתי צפויה כמו תיקון תקלה תמיד יהיה בעדיפות ראשונה , ולכן ברגע שמתקבלת דרישה דחופה על העובד לטפל בפניה זו בראש ובראשונה.     כל עובד חייב לבצע רק את המשימות שלו. ויש עובדים שטוענים שזה גורם לעבודה להיות משעממת.
במידה ויש עומס עבודה עובד יכול , באישור מיוחד, להישאר שעות נוספות בתשלום. על מנת שלא לעכב את תהליך הייצור זמני ההפסקות קבועים.   עד לפני כמה חודשים  פעל היקב על מי מנוחות.
אולם לפני כמה שבועות עם תחילת הלחימה בצפון המצב השתנה.
בימים הראשונים איפשר גורן לעובדים לא להגיע לעבודה והבטיח כי שכרם לא יפגע. אולם ככל שעבר הזמן, היה לו ברור שהיקב יפגע אם העבודה תיפסק. כתוצאה מכך הוא ביקש להודיע לעובדים כי עליהם להגיע לעבודה למרות המצב. היו עובדים שלא הסכימו לבקשה, ולכן חלה פגיעה בתהליך הימצור. לא היו מספיק ידיים עובדות כדי להעביר במועד יין לחביות חדשות או לביקבוק. נהגי משאיות חששו להגיע לצפון וכתוצאה מכך לא הצליחו ביקב להעביר ארגזי סחורה ללקוחות על פי החוזים שנחתמו איתם. בהדרגה החלה שנתו של גורן לנדוד. כמה טלפונים מדאיגים מאירופה גרמו לו לחשוש שהדרישה ליין שלו במסעדות יוקרה תקטן מסיבות פוליטיות. היה לו ברור שאם העבודה ביקב תושבת לזמן רב, והסחורה לא תגיע ללקוחות, ייקח זמן רב להחזיר את המצב לקדמותו. מה גם שהפגיעה בגפנים בעקבות שריפות הענק שגרמו הקטיושות עלולה להזיק גם ליין של השנים הבאות. א. נתח/י את הארגון כמערכת פתוחה.  בתשובה יש להתייחס למאפייני ומרכיבי המערכת   ב. נתח/י את סביבת הארגון :
1.      בחר/י שלושה סקטורים רלוונטיים בסביבת היקב ונתח/י את השפעתם על הארגון.
2 .      נתח/י את רמת אי הוודאות של הסביבה והשינויים בה על פי המודל של אמרי וטריסט והמודל של דנקן. אילו שינויים חלו ברמת אי הוודאות בעקבות המלחמה בצפון?
3 .       מהן הדרכים הבאות לידי ביטוי בקטע, באמצעותן מתמודד הארגון עם רמת אי הוודאות / התלות בסביבה? הסבר/י.
4.      על פי מה שלמדת בנושא התמודדות הארגון עם הסביבה, הצע/י לגורן פיתרון אפשרי למצב בו מצוי היקב בעקבות המלחמה.  ג.
    1. נתח/י את השינוי שחל במבנה הארגוני של היקב מתחילת הקמתו ועד היום.            כיצד מסייע המבנה החדש להתמודד עם האתגרים והאילוצים בפניהם ניצב היקב ?                 (יש להתיחס בתשובה לתכונות/ מאפייני המבנה וגם לסוג המבנה).
       2. באילו מנגנוני תאום נעשה שימוש ביקב בתחילת דרכו, מהו השינוי שחל בהם ומדוע               בוצע?  ד.
מהי שיטת הניהול המאפיינת את היקב, אילו שינויים חלו בשיטת הניהול במהלך התפתחות היקב, ומהן ההשלכות האפשריות של שינויים אלו?