"שלב ראשון לבדיקת חוקיות- בדיקה אם החוק משנה/פוגע בחו""י.
שינוי:
חוק שמירת צביון הכנסת משנה את חו""י: הכנסת בכך שהוא משנה אותו פורמלית ומהותית. סעיף 4 לחוק, משנה פורמלית את חו""י: הכנסת ס7 ע""י הוספה של כלל הערבים וסרבני-שירות למצב בו אינם יכולים להיבחר לכנסת ללא קבלת אישור מראש השב""כ. חוץ מאשר השינוי הפורמלי שנעשה, החוק מחיל שינוי מהותי בחו""י: הכנסת בזכאות להיבחר ללא הגבלת זמן וביקורת שיפוטית. דבר שמשנה נורמה קיימת ונחשב שינוי חוק(קלגסבלד). שינוי חו""י יכול להתקבל רק ע""י חו""י בגלל ההבדל במעמדם הנורמטיבי ולכן חוק שמירת צביון הכנסת לא חוקתי(שמגר במזרחי, קלגסבלד)."…

תנאי ראשון , פגיעה בחו"י חייבת להיות ע"י חוק– מתקיים.

תנאי שני, החוק הפוגע צריך להלום את ערכיה של מדינת-ישראל כדמוקרטית ויהודית, בתנאי זה אני סבור שהחוק לא הולם את ערכיה של מדינת-ישראל כמדינה דמוקרטית בכך שהוא פוגע בזכות דמוקרטית – שוויון אזרחים בזכותם להיבחר, הוא יוצר הגבלה על ערבים וסרבני-גיוס. שוויון הוא סממן דמוקרטי שלטוני ולא רק מאפיין של זכויות-אדם(חשין בתנועה,לאור). מנגד, אפשר לומר שדמוקרטיה מתגוננת גם היא ערך דמוקרטי. הגנה מפני אנשים שבכניסתם לכנסת יכולים לפגוע באינטרסים חברתיים ומדיניים הוא בהחלט ערך שעומד לזכות הדמוקרטיה ולא מנגדה(במופז). החוק לא פוגע באינטרס יהודי ספציפי(בלי התייחסות לגיוס לבחורי ישיבות) ולכן לא סותר את ערכיה היהודים של המדינה, מאידך אפשר לטעון ששוויון הוא סממן יהודי ופגיעה בו לא הולמת ערכים יהודים(קעדאן).

תנאי שלישי, שהחוק הפוגע נועד לתכלית ראויה– תכלית תיהיה ראויה אם מטרתה נועדה להגשים מטרות חברתיות חשובות שתואמות את ערכי המדינה ולא לפגוע בזכויות-אדם דווקא. לדעתי סעיף 1 לחוק שמירת צביון הכנסת שמסמל את מטרתה, אכן לשמור על צביונה ואופייה היהודי והדמוקרטי של הכנסת ראויה(ברק בתנועה,מנהלי השקעות). כך משתמע מסעיף 1, אך אפשר להבין מכלל החוק שישנה גם תכלית סמויה שהיא להכניס לפיקוח של השב"כ קבוצות-מיעוט בחברה, דבר  שייפגע גם בייצוג-הולם של קבוצות אלה בכנסת וזוהי תכלית שאינה ראויה(אור באורון)….