חיסולו של סלאח שחאדה כמקרה בוחן תקשורתי

תקציר העבודה

מתוך מכלול האפשרויות והשאלות המרתקות שעולות ממקרה חיסולו של שחאדה ביקשתי להתמקד בכמה היבטים הנחלקים בעבודה לשלושה חלקים . החלק הראשון עיקרו הצגת הנושא ברמה העובדתית- מהם סיכולים ממוקדים, הצגת הפרשה, האיש, התגובה הציבורית, דבריו של חלוץ, ההתנהלות המשפטית ששיאה בהחלטה להקים את ועדת החקירה.  החלק השני עוסק בסיקור התקשורתי ברמה התיאורטית:
תקשורת כמעצבת מציאות, תקשורת בתקופות קונפליקט וטרור, עיסוק בנרטיבים ומסגרות, במאבק בין לאומיות לאובייקטיביות, התמקדות בתקשורת הישראלית, סיקור הפגיעה באחר, סיקור סיכולים ממוקדים ולסיום בחינת ההיבטים האתיים. החלק השלישי והאחרון הוא סיקור הפרשה- בו אעסוק בסיקור התקשורתי מאז האירוע ב-2002 ועד היום עם דגש על ההחלטה להקים את ועדת חקירה ומינוי האישים בין יוני 07 לפברואר 08. בחלק זה אנסה לענות על שאלות המחקר דרך העלת דפוסי הסיקור העיקריים שמצאתי, להתעמת עם השערות המחקר שהעליתי ולסיום להשוות את הפרשה למקרה דומה הממחיש בעיני בתמצית את הבעייתיות בצורת הסיקור כפי שהיא היום.             בין הסוגיות הרבות שעלו בעבודה היה: עיסוק בסיקור מועט, מוטה ושטחי של הפרשה, לחצים ונקיטת עמדה מצד התקשורת, מגויסת ביטחונית ופוליטית, לחצים פנימיים אידיאולוגיים, פגיעה בזכות הציבור לדעת, העדר ביקורתיות ועיסוק רב בהפרכת הביקורת. הסרת האחריות מצה"ל, מהצמרת הביטחונית והמדינית. טרמינולוגיה בעייתית, הדגשת חוסר הרצון לצור תקדים מסוכן בהקמת הועדה. פרסונליזציה ועיסוק בפרשה נקודתית ולא בשלטון ובמדיניות של הסיכולים הממוקדים. תוכן עניינים:
א. מבוא. 2
ב. הצגת הנושא ברמה העובדתית. 4
ג. הסיקור התקשורתי:. 8
ד. סיקור הפרשה. 12
ה. סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 26
נספחים.. 29