תוכן עניינים
מבוא
4
סקירת ספרות- מבוא תיאורטי 5-13
מתודולוגיה
1 4-16
ממצאים
1 7-24
דיון וסיכום
2 5-28
ביבליוגרפיה
2 9-30 נספחים
3 1
תקציר משחר ההיסטוריה ענף הספורט היווה אפיק לגיטימי וחיובי בתרבות האנושית. עיקר תשומת הלב נעה סביב תיעולן של פעילויות הנתפסות כשליליות ותרגומן לפעולות מקובלות ורצויות בחברה. יחד עם זאת, פעילות גופנית צורכת זמן ממושך ואנרגיה בין יחידים וקהילות. בנסיבות מסוימות תחרויות ספורט עלולות להעמיד ספורטאים, מאמנים וצופים במצבים בהם הכללים והנורמות המקובלות בספורט יכולים להישבר "בקלות", ועלול ים להיווצר עימותים אגרסיביים. (Endresen & Olweus, 2005) אלימות מוגדרת כהתנהגות המאופיינת בהפגנת רגשות חופשית שאינה מתחשבת לחלוטין בנורמות תרבותיות וביחסים חברתיים סדירים (ברום וסלזניק, 1979 כמוזכר בגלילי, לידור ובן פורט, 2009). סוגיית האלימות בספורט עלתה לכותרות בשנים האחרונות, לאור מספר מקרים קיצוניים בהם אירעו פגיעות גוף בקרב צופים במגרשים. בניסיון להתמודד עם תופעת האלימות בספורט, המדיניות בישראל כוללת מחד את החוק למניעת אלימות בספורט התשס"ח 2008, שתכליתו להפחית את מימדי התופעה, ומאידך את הקוד האתי של משרד התרבות והספורט ב-2008.
החוק אינו נותן הגדרה מפורשת של המושג "אלימות בספורט". אולם על פי פרק ד' של החוק, שכותרתו "אכיפה ועונשין" ניתן להצביע על ההתנהגויות החורגות מכללי הספורט המקובלים. סוגי ההתנהגויות שנכללות בקטגוריה זו: הפרעה לסדר הציבורי, התנהגות אלימה, הכנסת חפצים אסורים, התבטאות גזענית וכניסה לשדה המשחק ללא אישור. לעתים, לא רק המעשה האלים נתפס בר ענישה, אלא גם הכוונה לבצעו (ספר החוקים 2182, התשס"ח 2008).
הקוד האתי הגנרי נועד לשרטט את קווי היסוד של האתיקה המקצועית בקרב המעורבים בספורט בישראל. חשיבותו נועדה להבטיח סדר חברתי באמצעות כללי אתיקה המגדירים את ההתנהגות המקצועית והערכית הראויה. כללי התנהגות אלה משרתים את מטרות הארגון ומסייעים להתמודד עם שאלות ערכיות, המתעוררות במהלך הפעילות השוטפת ותורמים לשיפור תפקודו של הארגון (משרד התרבות והספורט, 2008).
ממצאי מחקר זה העלו כי הנושא המרכזי ביותר אשר צריך להוות בסיס למדיניות הישראלית הוא החינוך להתנהגות בלתי אלימה בספורט, תוך חיזוק ההתנהגות החיובית. נושא החינוך בשלבים המוקדמים ככל האפשר עלה כבעל פוטנציאל לשינוי אמיתי ומניעת התופעה וזאת בניגוד לטיפול החוקי, האכיפתי, אשר מטפל במקרים לאחר שהתרחשו בפועל.