תוכן עניינים:
מבוא –עמ 1
שיטות למדידת עוני בישראל –עמ 2-5
מדידות עוני ורמת חיים הקיימות כיום בישראל .עמ
6 סיכום –עמ 7
בבילוגרפיה .עמ 8
מבוא :
המושג "עוני" שגור בפי כל, אולם הגדרתו אינה מלאכה קלה. העוני קשור למחסור יחסי בהכנסה,ברכוש, בשיכון, בחינוך, בשירותים רפואיים, בשירותים סוציאליים וקהילתיים , ביוקרה חברתית בהשתתפות פעילה במערכת הפוליטית ועוד, אולם קשה להביא הגדרה המקיפה את כל ההיבטים.
עוני ומצוקה חברתית אינם מושגים קבועים ומוחלטים. הם ניתנים להגדרה רק ביחס למצב כלכלי וחברתי של חברה מסוימת בזמן מסוים: אין עוני בישראל בשנת 1985 זהה לעוני בישראל בשנת
1 950, ואין עוני בישראל דומה לעוני בהודו. העוני הוא אפוא מושג יחסי, שהגדרתו מותנית בתנאים של כל חברה בכל תקופה ובמצבם של יחידים וקבוצות לעומת קבוצות אחרות.
עוני הוא תופעה חברתית רב-ממדית, ולכן בספרות המקצועית יש גישות שונות להגדרתה ולמדידתה.
מדידת העוני היא סוגיה מורכבת המקיפה פרמטרים רבים, ושינוי שיטת המדידה עשוי לשנות את תוצאותיה לכאן ולכאן. בישראל נעשות כמה מדידות הקשורות בעוני או במדדים כלכליים וחברתיים למדידת רמת החיים. את הנתונים הרשמיים של ממדי העוני בישראל, המחושבים על-פי שיטת מדידה יחסית,  מפרסם המוסד לביטוח הלאומי מדי שנה, והם מבוססים על נתוני סקר ההכנסות המשולב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם כוללים את תחולת העוני (שיעור העניים באוכלוסייה) הן לכלל האוכלוסייה הן בפילוח דמוגרפי, תעסוקתי וגיאוגרפי, וכן מדדים נוספים המציינים את עומק העוני ואת האי-שוויון בהתחלקות ההכנסות. נתונים אלו נועדו לשמש את מקבלי ההחלטות כדי להכיר ולאפיין את תופעת העוני ולקבוע מדיניות לטיפול בה. השיטה למדידת העוני שבשימוש המוסד לביטוח לאומי מבוססת על הכנסות משק הבית, ועל כן היא נחשבת לשיטה עקיפה למדידת עוני. לעומת זאת, מדידת עוני ישירה מעריכה את מצוקת הפרט מכמה היבטים, כמו תנאי החיים, תנאי המגורים, גישה לשירותי חינוך ובריאות, מוצרים בבעלותו, הון אנושי, תזונה וצורת לבוש, ומאפשרת מבט רחב יותר על התופעה. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כמה אינדיקטורים חברתיים (שרשומים בהמשך) המאפשרים מדידה רב-ממדית של עוני.
השאלה מהי השיטה הנכונה למדידת עוני עולה שוב ושוב לדיון ציבורי בארץ ובעולם. מדי שנה לאחר פרסום דוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי עולות הסתייגויות משיטת המדידה הנהוגה בישראל. לנוכח האמור לעיל, עולה השאלה אם אין מקום למדוד את העוני דרך קבע באמצעות כמה גישות כדי לקבל תמונה כוללת יותר של מצב העוני והרווחה בישראל.
עבודה זו אציג את השיטות למדידת עוני.