תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………………………………………… 2

פרק ראשון: התחמשות גרעינית-למה מדינה מחליטה להתגרען?…………………………….4

פרק שני: מערכת היחסים בין צפון קוריאה לסין לפני ההתחמשות הגרעינית-
סקירה היסטורית………………………………………………………………………………………..8

פרק שלישי: התחמשות הגרעין בתקופת קים איל סונג…………………………………………..10

פרק רביעי: התחמשות הגרעין בתקופת הבן קים ג'ונג איל והנכד קים ג'ונג און……………13

פרק חמישי: מערכת היחסים של צפון קוריאה וסין בצל ההתחמשות הגרעינית
של צפון קוריאה………………………………………………………………………………………..16

סיכום……………………………………………………………………………………………………..20

ביביליוגרפיה…………………………………………………………………………………………….23

מבוא
עבודה זו עוסקת ביחסי צפון קוריאה וסין לאורך השנים ובצל ההתחמשות של צפון קוריאה במאה ה-21. לצפון קוריאה וסין ישנה היסטוריה משותפת ארוכה והן מקיימות יחסים דיפלומטים מלאים כבר משנת 1949 בה החליפו הכרה דיפלומטית. סין נחשבת לעיתים קרובות לבעלת בריתה הקרובה ביותר של צפון קוריאה ולשתי המדינות יש אמנת עזרה הדדית ושיתוף פעולה, שהיא כיום אמנת ההגנה היחידה שיש לצפון קוריאה עם מדינה כלשהי. כבר מאז הקמתה של צפון קוריאה כ"הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה" בשנת 1947 התפתח קשר בין שני המנהיגים, קים איל סונג מנהיג קוריאה הצפונית ומאו דזה דונג המנהיג הסיני, והשלטון הקוריאני הכיר מאז ומתמיד במעמדה הבכיר של סין. לאורך השנים נשמר הסטטוס קוו בין שתי המדינות ובסך הכל הן הצליחו לשמור על יחסים יציבים. עם זאת, מערכת היחסים בין המדינות הינה מורכבת, יודעת עליות ומורדות ומתגלעים בה לא פעם משברים בעיקר סביב תוכנית הגרעין של צפון קוריאה.
במחקר "הניסיון שנלמד בצפון קוריאה: הקבלות למקרה של איראן" טוענים אסכולאי ולנדאו כי מתחילת שנות ה-60 ישנו חשד לקיום פרויקט העשרת אורניום בצפון קוריאה. עם זאת, החששות כי יש לקוריאה הצפונית שאיפות גרעיניות בלתי חוקיות הועלו לראשונה רק בשלהי שנות השמונים וכמעט גרמו לנסיגתם של הצפון קוריאנים מה-NPT (אמנה בינלאומית למניעת הפצץ נשק גרעיני) ב-1994. נסיגה של צפון קוריאה מההסכם NPT יכל להוות משבר בכל הקשור לאמון של מדינות העולם המשפיעות כמו ארה"ב, יפן ובריטניה אך משבר זה נפתר באופן זמני כאשר המדינות הסכימו כי בתמורה לפירוק תוכנית הגרעין שלה, יתחיל מהלך של הסדרת יחסים הפוליטיים והכלכליים. הסכם זה החל להתמוטט ב-2001 בעיקר בגלל חוסר הסבלנות של קוריאה הצפונית לנאומי האיומים עליה מנשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש. לאחר ההאשמות המתמשכות של ארצות הברית כנגד צפון קוריאה, הכריזה קוריאה הצפונית על קיומן של תוכניות להעשרת אורניום במהלך פגישה פרטית עם גורמים צבאיים אמריקנים. המדינה פרשה מן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני באופן סופי ב-10 בינואר 2003. בשלב זה היה צורך בהשפעה חזקה על מנת להביא את צפון קוריאה לשולחן הדיונים ולכן, סין הצטרפה למאבק בנשק הגרעיני של צפון קוריאה בשנת 2003 במהלך שנקרא 'שיחות השש'. הסיבה שסין נדרשה להצטרף למאבק הזה מול צפון קוריאה היא כי סין היא המדינה היחידה אשר ניהלה יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם צפון קוריאה והייתה בעלת אינטרס והשפעה על המדינה. נפרט בהמשך איך יחסים אלו התפתחו ואיך ההתחמשות השפיעה על אותם יחסים. במהלך השיחות נחתמו מספר הסכמים אך בניגוד להסכמים במהלך השנים 2013-2009, ובנוסף בינואר ובספטמבר 2016 קוריאה הצפונית ערכה ניסויים גרעיניים נוספים.
שאלת המחקר בעבודה זו מתמקדת בהשפעת ההתחמשות הגרעינית של צפון קוריאה על מערכת היחסים עם סין. בכדי לנסות ולענות על שאלה זו יש להבין מהי מערכת היחסים בין שתי המדינות באופן כללי, לפני תקופת ההתחמשות ואחריה, להבין את מדיניותם של המנהיגים בנושא הגרעין ואת תגובות שאר העולם במשך השנים. מתוך דברים אלו נעסוק בשאלה האם וכיצד הושפעה מערכת היחסים בין סין לצפון קוריאה בעקבות ההתחמשות. כמו כן, נתעמק באינטרסים של סין הקשר של צפון קוריאה ומה הוביל אותה להצטרף למאבק נגד ההתחמשות או לעיתים להימנע מאותו מאבק.
הפרק הראשון של העבודה יעסוק בסוגיית ההתגרענות באופן כללי וגלובאלי. הפרק ידון בסיבות ובמטרות של מדינה אשר מחליטה לפתח נשק גרעיני. בנוסף, הפרק ירחיב בנוגע למושג ההרתעה ויתעסק בהבדל בין הרתעה גרעינית ועמימות גרעינית, וכן בדילמות השונות הניצבות בפני מדינה המחליטה לפתח נשק כזה.
הפרק השני יעסוק בסקירה היסטורית של המערכת היחסים בין צפון קוריאה לסין מאז הקמתה של "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה" בהנהגתו של קים איל סונג בשנת 1947 ועד תחילת ההתחמשות של צפון קוריאה. הפרק יעסוק בעליות ובמורדות שבתוך מערכת יחסים זו, יסקור את דרכי התמיכה השונות בזמן מלחמות, דרך כינון היחסים בשנת 1961 ותמיכה בנושאי כלכלה, טכנולוגיה ותרבות. כמו כן, נעסוק בקשר בין קים איל סונג למאו דזה דונג המנהיג הסיני, עזרה ותמיכה בזמן המלחמה הקרה ועד המשבר הכלכלי החריף שהתרחש בשנת 1994, שנת מותו של קים איל סונג.
הפרק השלישי יעסוק בתהליך שעברה קוריאה הצפונית בדרך אל נשק גרעיני. בפרק זה נעסוק בהתחמשות הגרעינית של צפון קוריאה בתקופת הנהגתו של קים איל סונג. הפרק יעסוק באירועים שהובילו לפיתוח הנשק הגרעיני בצפון קוריאה, במדיניותו של קים איל סונג בנושא הזה ובמטרות שלו. כמו כן, יתוארו היחסים של צפון קוריאה עם סין ורוסיה בהקשר של פיתוח נשק גרעיני וכן בתגובת שאר מדינות העולם ובראשם ארצות הברית.
הפרק הרביעי יעסוק בהתחמשות הגרעין בתקופת הבן קים ג'ונג איל והנכד קים ג'ונג און משנת 1994 ואילך. בפרק יתוארו מדיניותם של כל אחד מהמנהיגים בנושא הזה והיחס של ארה"ב לתהליך התגרענות של צפון קוריאה לאורך השנים. כמו כן יעסוק הפרק בשיחות השש משנת 2003 בהשתתפות סין, בהמשך התפתחות הגרעין, כולל ניסויים ראשונים בנשק הגרעיני, תגובת העולם והסנקציות שהוטלו.
הפרק החמישי יעסוק במערכת היחסים של צפון קוריאה וסין בצל ההתחמשות הגרעינית של צפון קוריאה, וכן תוצג הדילמה המורכבת העומדת בפני סין, מחד, הרצון להצטייר כמעצמת על בעיני העולם ומתוך זה לנקוט בעמדה ברורה כלפי קוריאה הצפונית והתגרענותה, ומאידך לשמור על צפון קוריאה כבת ברית השותפה לכלכלה, טכנולוגיה ותרבות. הפרק יסקור את כניסתה של סין לשיחות השש בניסיון לעצור את צפון קוריאה והסנקציות שהוטלו לאורך השנים וכן במערכת היחסים בשנים האחרונות בעקבות ההתגרענות של צפון קוריאה שיודעת עליות ומורדות. כמו כן, הפרק יעסוק בהשפעות שהיו לביקורת הבינלאומית על התנהלותה של סין.