הפקולטה למדעי החברה            שביתת עובדי הנמלים בשנת 2004
השתתפות פוליטית, אפקטיביות ולגיטימיות עבודה המוגשת במסגרת קורס "מבוא לממשל ופוליטיקה" תשע"ג, רמת-גן תוכן עניינים:
מבוא
2
פרק תאורטי
3 -5
מקרה הבוחן
6 -8
פרק דיון 9-11
מסקנות וסיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"הפרטה על גופתנו המתה" , "אנחנו לא ניתן לחברים של נתניהו ,בעלי ההון ,להשתלט על הנמלים",  זעקו העובדים הוותיקים שצעדו בראש שביתת הענק של עובדי הנמלים, אחת השביתות החשובות ביותר בהיסטוריה של ישראל. (בן חורין,2008)  ב-12-ביולי  2004 החלה "שביתת הנמלים הגדולה" שארכה כשלושה שבועות וחצי בשל רצונו של שר האוצר דאז, נתניהו, לבצע רפורמה חד צדדית במבנה הנמלים לקראת הפרטתם, ולאחר שבכנסת עברה בקריאה שנייה ושלישית חוק הפרטת הנמלים (בן חורין, 2008).
בעקבות השביתה הגדולה של עובדי הנמלים נגרמו נזקים כלכלים קשים למדינת ישראל . אומדנים מעריכים כי טווח נזקי השביתה הוערך בכ-2 מיליארד ש"ח (התאחדות התעשיינים ,2004).
עבודה זו תעסוק בשאלה האם וכיצד שביתת עובדי הנמלים השפיעה על מדיניותה הכלכלית של הממשלה בתחום, וכן נבחן האם ומדוע הצליחה.  הנחת היסוד שעומדת בבסיס העבודה היא ששביתת עובדי הנמלים, ביטאה התנגדות ודה- לגיטימציה להתנהלות וכוונת הממשלה לבצע הפרטה ורפורמה בתחום. התנגדותה האיתנה אשר השתקפה מפעילות וועד עובדי הנמלים בעקבות העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית – "חוק רשות הנמלים והספנות", הצליחה להשפיע על מדיניות הממשלה וחלק מהרפורמות שנגזרו מכוחו של חוק זה לא מומשו.
בעבודה זו נסקור את אירוע הבוחן, התאמתו והדגמתו על פי התיאוריות השונות העוסקות בלגיטימציה, דה-לגיטימציה וכוחן של קבוצות אינטרס להשפיע על מוסדות השלטון והממשלה. באמצעות תאוריות אלו נתבסס ובאמצעותן ננתח את מקרה הבוחן וננסה לחזק ולעגן את השערת המחקר. באמצעות ממצאי המחקר בכוונתנו לספק מידע בנוגע ליחסים ומידת ההשפעה שבין השתתפות פוליטית, אפקטיביות ולגיטימיות ומידת הצלחתה של השביתה